בפוסטים הקודמים שלי על ים המלח:
- כפר הנופש ביאנקיני – איפה ישנים בצפון ים המלח
- סיורים באזור צפון ים המלח – קאסר אל יהוד, דיר חג'לה, חוות האפרסמון, מפעל המלח של ג'ורג חאלב
שניה לפני שמתחילים, אני מזמינה אתכם להצטרף לקבוצת הפייסבוק החדשה,
שם תמצאו המלצות שלי ושל עוד רבים אחרים – שיעמום הוא בחירה – חוויות לשעות הפנאי
אין לכם זמן לקרוא, מוזמנים לצרף את הפוסט לפינטרסט, לקריאה מאוחר יותר:
סיפרתי, שבעיני, ים המלח הוא המקום היפה ביותר בעולם. לא תשכנעו אותי אחרת.
מקום שבו רב הנסתר על הגלוי. כל פינה באזור הזה, מביאה איתה גילויים מרתקים.
החודש שוב הייתי שם (סדנת צילום בפון של נתלי תמיר – מבטיחה שיעלה פוסט, בימים הקרובים על הסדנאות של נתלי).
אחרי חודשיים, ופתאום הים היה הרבה יותר רחוק מאי פעם.
מטר, מטר שלם הולך ונעלם, הולך ונסוג, במשך שנה.
מצד אחד המלוח מלוח הזה, מצד שני כירסום בלתי פוסק של מתוק.
בריכות מים מתוקים, עם שפע של בעלי חיים מיוחדים רק לאזור.
את המתוק הזה, פגשתי, במקום שאני כבר מזמן רוצה לבקר בו – 25 שנים ליתר דיוק.
השלט עומד שם, תמיד כשנוסעים מפה לשם, ואף פעם לא הייתה לי הזדמנות לבדוק.
שמעתי הרבה מאוד דברים על המקום הזה ולשמחתי הרבה, לא התאכזבתי.
מקום אידיאלי לבילוי עם המשפחה והילדים, במיוחד בגלל שטמפרטורת המים חמימה.
אז אם אתם בטיול, לכיוון דרום, צפון ים המלח,תכוונו את עצמיכם לשם. אל תעברו ליד ותגידו בפעם הבא.
ים המלח – שמורת הטבע – עין פשחה – עינות צוקים
אני נכנסת לשמורה עם הרכב.
הים רחוק.
רחוק מדי.
אני מקבלת הסבר בשער לאן להמשיך לנסוע, מקבלת מפה, שמראה לי מה יש בשמורה.
קובעת סיור בתוך השמורה הסגורה, עוד שעה (בתיאום מראש).
עד שכל החבורה תגיע אני בודקת את המקום לבד.
מחנה את האוטו בחניה, ונכנסת לגן עדן.
עיינות צוקים, נווה מדבר, שמורת הטבע הנמוכה ביותר בעולם ובין היפות שיש בארץ.
השמורה הוכרזה בשנת 1969 ומאוחר יותר נסגרה וגודרה.
אורכה של השמורה הוא 6.5 ק"מ ובתוכה שלושה חלקים:
- החלק המרכזי – פתוח לקבל הרחב, שבו מספר בריכות שיכשוך, המלאות במי מעיינות. בחלק הזה יש –
שירותים, מלתחות, שולחנות פיקניק, עמדות למנגל והקהל מוזמן לטייל בו באופן חופשי ולהנות מרחצה במים. - החלק הדרומי – (השמורה החבויה) בו ניתן לבקר בתיאום מראש ועם מדריך מוסמך בלבד.
- החלק הצפוני – שמורה סגורה, שרק מורשים נכנסים אליה.
האתר הארכאולוגי
את בושם האפרסמון, הזכרתי כבר פוסט – סיור בים המלח – גיא ארליך מגדל את שיח האפרסמון העתיק (לפי מביני עניין), ואפילו מייצר ממנו בושם, שמגיע לכל העולם.
איך קשור שיח האפרסמון של גיא, לשמורת עינות צוקים?
בשמורה נמצא אתר ארכיאולוגי, שנחפר לראשונה בשנת 1958 ע"י רולאן דה וו ונחקר בשנת 2001 וזוהה ע"י יזהר הירשפלד,
כחווה חקלאית ומפעל ליצור בושם האפרסמון.
ייצור בושם האפרסמון, נחשב בתקופה הרומית למוצר ייקר ערך.
באתר אפשר לראות את מקור הובלת המים, מהמעיין, להשקיית שיחי האפרסמון. המים גם מלאו את מקווה הטהרה, ששימש את העובדים.
החווה הייתה פעילה במאה הראשונה לפני הספירה, וחרבה במרד הגדול, לאחר מכן יושבה שוב עד מרד בר כוכבא.
משפחתי וחיות אחרות
נכנסנו לסיור בשמורה החבויה ואז נגמרה לי הבטריה הטלפון, איזה תיסכול.
הצילום האחרון, במקום הקסום הזה, הוא מזכרת מאחת החיות שלא הצלחנו לגלות, מי איבדה את סט השיניים המפואר שלה.
אתם יודעים מה, אני די שמחה שנגמרה לי הבטריה, כי:
א. עכשיו אני אהייה חייבת להגיע לשם להשלים את הצילומים.
ב. אתם תהיו חייבים להגיע לשם, כי אין לי עוד צילומים להראות לכם.
בשמורת עיינות צוקים, תוכלו לפגוש הרבה בעלי חיים, בגלל מקורות המים ושפע הצמחיה שבמקום.
בשמורה נמצאים בעלי חיים אנדמיים (ייחודיים) לאזור ים המלח, בגלל הבידוד של האזור.
באזור נערכים מחקרים וסקרים אקולוגיים רבים ותועדו עד כה כ – 210 מיני חרקים, 12 מיני עטלפים,
שניזונים מהחרקים הרבים, ועשרות צפורים הפעילות באזור.
מקורות המים המנותקים ממקורות אחרים, הביאו לכך שמיני דגים, כגון נאווית ים המלח, אמנון הירדן ואמנון מצוי, הם דגים אנדמיים ושונים מדגים אחרים בארץ.
ים המלח – האשל, הנמלה האורגת וגבנונית האשל
אחד העצים החשובים בשמורה, הוא האשל.
האשל הוא עץ המתאים את עצמו לאזור, הוא שואב את המים המלוחים ואת המלח הוא מוציא דרך העלים.
הקרקע שמסביב לעץ היא מאוד מלוחה, ולכן אף צמח לא יכול לגדול לידו.
על האשל גדלה נמלה מיוחדת, נמלה אורגת.
הנמלה מכינה קן מיוחד לחרק בשם גבנונית האשל.
שתיהן עובדות בשיתוף פעולה מיוחד. מדי בוקר הנמלה מוציא את הגבנונית "למראה", ובסוף היום הנמלה מחזירה אותה לקן –
שם הגבנונית מייצרת סוכר מהחומרים שהיא אוכלת, שאותם צורכת הנמלה.
שפע המים, מושך גם יונקים, ובשמורה אפשר למצוא: דרבנים, שפני סלע, טורפים כגון צבועים, זאבים ותנים.
חמורי פרא מסתובבים באופן חפשי בשמורה, וניזונים מהצמחיה ומונעים מהצמחיה לגדול בלי שליטה.
למזלי היו איתי חברות טובות – נתלי תמיר – אינסטגרם, מירב גביש – אינסטגרם, שהשאילו לי כמה מהצילומים שלהן –
שמורת הטבע היפיפה הזאת עמדה ועומדת בפני כמה סכנות ובעיות:
- בסוף שנת 2018 הוצתה שרפה ענקית בשמורה, שכילתה כמעט את כל הצומח, ובכך פגעה בכל החיות המיוחדות שבשמורה.
השמורה עדיין נמצאת במצב התאוששות, אך בהחלט ניתן כבר לבקר בה. - ים המלח שנסוג ונסוג, גורם לכך שאין אפשרות לגשת ולהגיע לקו המים מחשש לבולענים.
המים המתוקים ממיסים את שכבות המלח ובעצם נוצר בור, בולען, שעלול לשקוע ולגרום לכך שניפול פנימה.
על קו החוף אפשר להשקיף רק מרחוק, בגלל סכנת הבולענים.
אני זוכרת, את אחד הטיולים שלי באזור, קו המים היה כל כך קרוב שיצאנו מהרכב ישבנו וטבלנו רגלים.
רט"ג, שזיהו את הבעיה, דואגים לחפור כל הזמן ברכות חדשות, כדי לשמור על האיזון האקולוגי.
בואו נדבר תכלס
ים המלח שמורת עינות צוקים – איך מגיעים:
השמורה שוכנת בצפון ים המלח 3 ק"מ דרומית לקיבוץ קליה על כביש 90
כתבו בוויז: שמורת טבע עיינות צוקים (עין פשחה)
שעות פתיחה:
שעון קיץ:
כל השבוע (בימים א'-ו' ושבת) 8:00 – 17:00
שעון חורף
כל השבוע (בימים א'-ו' ושבת) 8:00 – 16:00
בערב ראש השנה, ערב פסח, וערב יום כיפור: 8:00 – 13:00
בריכת 'תמר' שעומקה עד 1.5 מ' פתוחה בין מרץ לנובמבר:
במהלך שעון קיץ:
שישי ושבת 9:30 – 16:00
בחודשים יולי, אוגוסט: מידי יום בשעות 10:00 – 18:00 מלבד יום רביעי.
במהלך שעון חורף:
בשישי ושבת 9:30 – 15:00
שימו לב
- בריכת 'תמר' פתוחה רק במידה ויש מציל.
- אין גישה לים המלח
טלפון ליצרת קשר וברורים נוספים: 02-9942355
