נחל חדרה – פארק נחל חדרה – טיול לכל המשפחה

נחל חדרה – ממש מתחת לארובות תחנת הכח – אורות רבין, למעשה בזכות הקמת התחנה, הוקם פארק נחל חדרה.
עד שנת 1982, שנת הקמת התחנה, היה נחל זה מן הנחלים המזוהמים ביותר בארץ.
כל השפכים של הרשות ושל חדרה זרמו בו.
עם הקמת התחנה, הוחלט להחזיר את מיי הקירור של התחנה – מי הים הנשאבים לצורך קירור יחידת הייצור – אל לנחל.
בנוסף, נבנה סכר, האוסף ומונע מן השפכים של הרשות וחדרה להגיע אל הנחל.
שיקום הנחל, כולל הנחת צינור בקוטר של 2 מטרים, המזרים מים חמים, מן התחנה אל הנחל.
קצב השאיבה והפליטה הוא 160,000 מ"ק בשעה. המים האלה נקיים והטמפרטורה שלהם נעה בין 24 ל 37 מעלות.

איך מגיעים לפארק חדרה?
– נחל חדרה: מכביש החוף נוסעים עד למחלף אולגה, פונים ימינה לכיוון מערב, נוסעים כ 2 ק"מ ומגיעים לחנייה.
למגיעים מדרום, במחלף אולגה פונים ימינה ברמזור יורדים לכיוון תל אביב, ובפנייה פונים שמאלה. נוסעים כ 2 ק"מ לחנייה.
הסימון היחיד שאנחנו ראינו הוא סימון שבילים של שביל ישראל.
אורך המסלול כשעה, אבל, אפשר לשהות באתר עוד הרבה יותר, כלומר לעשות פיקניק.
רוב המסלול מונגש, עד הכניסה לחורשת האקליפטוסים.
מיקום – מצפון לאולגה.
המסלול הוא ללא תשלום וללא הגבלת זמן.

נחל חדרה – פארק נחל חדרה

לצד החנייה בכניסה לפארק ניצבת אנדרטת הזיכרון לאבשלום פיינברג, שהועברה לכאן, לפני תחילת הבנייה של כביש 9.

אבשלום פיינברג, היה איש אשכולות ממקימי ניל"י. ומשפחתו הייתה ממקימות העיר חדרה.

אנדרטת אבשלום

את האנדרטה הקימה לזכרו רבקה אהרונסון, שכנראה הייתה ארוסתו.
הרכילות מספרת, שדווקא באחותה הגדולה, שרה, חשק אבשלום, והיה להם רומן.
לכבוד שרה (רבקה טענה במשך שנים כי השיר נכתב לכבודה, אבל הרכלנים מספרים כי השיר נכתב בגעגועים גדולים לשרה)
כתב אבשלום את השיר המדהים והרומנטי- "אלף נשיקות".

נצח ישראל לא ישקר – ניל"י, הוא שמה של אימי.
ובמשך שנים, אני רדפתי אחרי כל פסיק של מידע, על חבורה ניפלאה זו, שאבשלום היה ממקימה.
חבורה שסיכנה את כל אשר לה, כדי להציל את היישוב היהודי ממר גורלו, תחת שלטון התורכים.

נתתי כבוד למקום תוך שמיעת השיר, וקריאה על חייו של אבשלום.  

מה עוד במסלול – הגשר התלוי

משם פנינו למסלול ההליכה.
בחרנו לפנות לכיוון הגשר ולצפות בשמש השוקעת לאט לאט במערב.
בדרך פסל של הגשר עם כיתוב סיפור על הקמתו.
על הגשר שנבנה בשנת 2014 עובר כיום שביל ישראל.

מן הגשר יש תצפית לכל הכיוונים, הפתיע אותנו שאין עדין מנעולי אהבה על הגדר של גשר, בקרוב……
אורך הגשר הוא 80 מטר, גובהו מעל פני המים 15 מטר ומשקלו 50 טון.

ירדנו מהגשר ופנינו לכיוון מערב, על דרך סלולה, לכיוון הים.
סוללה זאת, היא למעשה סוללת אפר פחם, שכוסתה בעפר ויריעות קוקוס. על יריעות הקוקוס ניטעו עצים ושיחים שמייצבים את הסוללה.

נחל חדרה – לכיוון הים

ירדנו לכיוון המים, שפך הנחל לכיוון הים. משם הלכנו לאורך הנחל, חזרה לכיוון הגשר.
אבל שניה לפני, הסתכלנו מסביב לחפש סנפרים של כרישים. 
בשנים האחרונות, ממש בנקודה זו, מופיעות בימי החורף להקות כרישים.
הפעם הם לא היו שם (מקווה להגיע בקרוב ולראות אותם).

הגדה השנייה היא טיילת. היא יוצבה בעזרת אבנים ובטון, ולאורכה יש כסאות לנוחות המטיילים.
המרכז הטיילת יש את "כיכר המבוע" – מזרקה עם מים חמימים ולידה בריכה רדודה (אסור להיכנס למים).

לאורך הדרך חזרה אפשר לראות את מנגנון יציאת המים, מן התחנה חזרה לנחל.
חום המים משתנה מעונה לעונה, בחורף הוא עומד על 24 מעלות, בקיץ הוא מגיע ל37 מעלות.

חום המים וניקיון הנחל, מביאים הרבה מאוד בעלי חיים לאזור.

חצינו חזרה את הגשר, והלכנו לכיוון שמורת האקליפטוסים
יער חדרה ניטע בשנת 1896 – על ידי חלוצי חדרה, במימון הברון רוטשילד.
היער ניטע על שיטחי הביצה הגדולה שנקראה "בירכאטס".

אביו של אבשלום, ישראל לוליק פיינברג, היה מראשוני מייבשי הביצות באזור, עד שחלה בקדחת.
יער חדרה הוא סמל למאבק, העיקש של ראשוני המתיישבים בקדחת ובייבוש הביצות.
באזור יש עוד מסלולי טיול שמתאים לטיול לכל המשפחה או לעשות ביחד פיקניק.
לחצו על הכפתור לעבור לכתבה על חוות חפצי-בה.

כשחזרנו חזרה, השמש כבר כמעט אמרה שלום.
עשינו צילומים אחרונים של השקיעה הרומנטית, והתחייבנו בהבטחה משותפת, עוד לחזור לפה בקרוב.

קראתם, טיילתם,, זה ממש יעשה אותי מאושרת שתספרו לי על זה בקבוצת הפייסבוק –
שיעמום הוא בחירה – חוויות לשעות הפנאי

נ.ב. טיולים נוספים בסביבה, שבטוח תהנו מהם:

נחל תנינים