פיליון -חצי האי המכושף

פיליון
כבר בכניסה לחצי האי פליון, מנשבות רוחות אחרות.
את הוייב העירוני, מחליפות תנודות של עצי ענק ירוקים, וכחול שקוף,
שהשמש צובעת בנצנוצים מרהיבים, בתי האבן הקטנים כמו
נשפכים ממדרון ההרים לכיוון רצועת החוף הזהובה, סירות דייגים שולות את ארוחת הצהריים, שמיד תוגש במסעדה הקרובה.

פיליון – משחקים מחבואים עם קנטורים

המיתולגיה היוונית מספרת לנו שפיליון הייתה הבית של קנטורים, חצי בן אדם חצי סוס.
מדי קיץ היו מגיעים כל האלים המיתולגיים, לנפוש בפיליון לחופשת הקיץ שלהם.
יש המספרים שמוקדם בבוקר בין עצי הערמונים העצומים עדיין ניתן לחוש בהשפעה המיוחדת שלהם.
לא סתם בחרו האלים היוונים את פילון כבית הקיץ שלהם, פיליון היא ללא ספק גן העדן של יוון,
זהו חצי אי מענג שיש בו הכל לחופשה.
אחד הדברים המיוחדים בחצי האי הזה, שנשאר בו משהו פראי, שלא עבר שינוי כבר מאות שנים.
דובק באותן מסורות ודוכני ממכר קטנים בצידי הדרך על שלל הקונפיטורות ביתיות,
כפרים פסטורליים ואנשים שאם תשאלו אותם משהו, תקבלו תשובה הרבה יותר ארוכה ממה שרציתם.

חצי האי פיליון

חצי האי פליון, נקרא כך על שם ההר הכי גבוהה החוצה את החצי האי לשניים – פיליון,
שגובהו 1651 מטרים.
מרחק הנסיעה מאתונה 350 ק"מ (כ 4.5 שעות נסיעה) ו 240 ק"מ דרומית לסלוניקי
כ- 3 שעות נסיעה.
רוחבו בנקודה הרחבה ביותר הוא 40 ק"מ מצד לצד, אך קחו בחשבון שהכבישים צרים
ומאוד מפותלים וזה לוקח זמן רב יותר מהצפוי.
אורכו 77 ק"מ שלוקח כשעתיים וחצי לכל צד.
את חצי האי מחלקים לצד המזרחי ולצד המערבי ורצוי לבלות לפחות יומיים בכל צד.
24 כפרים (באופן רשמי יש יותר, אבל אנחנו לא נחשיב את אלה שיש בהם 4 בתים
שנקראים כפר), שרובם נמצאים בפסגות ההרים.
שבילי החמורים (קלדרימי), עדיין משמשמים כאמצעי חיבור בין הכפרים, מהווים מסלולי
טיול רגליים בין הכפרים הציוריים.
הציפורו הוא המשקה המקומי, שהוא גרסה מקומית של האוזו ורק אמיצים יטעמו אותו.

פיליון – איך מגיעים

אין דרך קלה ומהירה להגיע לפיליון.
ההמלצה שלנו היא לטוס לסלוניקי, לשכור שם רכב, לעשות את הנסיעה בכבישים צדדים
לכיוון חצי האי פיליון, תוך עצירה באולימפוס ליומיים (לפחות).

פיליון מתי מומלץ להגיע –

תחילת עונת התיירים בפיליון, נפתחת באמצע אפריל עד בערך סוף אוקטובר.
ההמלצה שלנו, להגיע לקראת אמצע מאי, אז מזג אוויר מושלם לטיולים, לא חם מידי ולא
קר מדי ואין צפי לגשם (למרות שיתכן גשם), כבר אפשרי להיכנס למים (אם כי עדיין
קריר).
באמצע מאי, כבר מרגישים את תחילת התיירות, במיוחד באזורים הצפוניים של חצי האי,
אבל עוד אין עומס בכבישים.

ערב ראשון – מלון וקמפינג סיקיה – SIKIA HOTEL Kato Gatzea

אחרי נסיעה ארוכה מאזור האולימפוס, הגענו לקראת הערב למתחם סיקיה, בצד מערבי של
האי.
מתחם סיקיה, נמצא ממש בכניסה לחצי האי, והוא נקודה נוחה מאוד להגיע אליה אחרי
נסיעה ארוכה (רגע לפני הכבישים המפותלים), ולצאת ממנו לטיולים בצד המערבי של אי.
במתחם רחב הידיים היש אתר חנייה לקרוואנים ואוהלים ולצידם גם דירות מרווחות עם כל
הנדרש בהן למשפחות.
הגענו בדיוק בשקיעה המרהיבה של הצד המערבי.
קיבלנו את הדירה שלנו לימים הקרובים, וירדנו לים, לבדוק את טמפרטורת המים ולצפות
בשמש אומרת שלום וצובעת את הכל בורוד, אדום, צהוב קסום, והמים השקופים קולטים
את כל הפלא הזה.
בערב הצטרפנו לכל שוהי המקום לערב יווני שירה, ריקודים ואוכל, קבלת פנים נפלאה
לתחילת הטיול בפיליון.

בואו נדבר תכלס

לאתר של סיקיאה – לחצו כאן
אינסטגרם – לחצו כאן
פייסבוק – לחצו כאן
כתובת – Kato Gatzea, 37300
טלפון לתיאום וברורים נוספים –  302423022279+

יום ראשון – עד הקצה ובחזרה

לאחר הרבה חיפושים באינטרנט, הבנו שאנחנו צריכים לגלות דברים לבד.
בתהליך החיפוש המידע שלא היה רב, ראינו שבצד המערבי היושב על מפרץ פגאסטי Pagasetic Gulf
יש חופים רבים: חוף הים באתר בו ישנו SIKIA, חוף הים של Kala Nera, חוף הים של Afissos,
Paralia, Lefokastro ועוד רבים נוספים.
אנחנו רצינו, להגיע לקצה של הקצה של פליון ל – Ag. Kiriaki.
נסעו בכביש המתפתל שלכל אורכו נוף מדהים של כחול וטורקיז של מפרץ פגאסטי,
כשמידי פעם, כשמתחשק, אנחנו נכנסים לשביל כזה או אחר שמוביל עד למים השקופים.
ככל שאנחנו מתרחקים החופים הופכים להיות פחות ופחות מונגשים.

בכניסה ל Ag. Kiriaki, קיבל את פנינו שלט, המודיע שאין כניסה לרכבים בשטח הכפר, פשוט
כי אין איפה להחנות.
אחרי כמה ברורים הבנו שהשלט מיועד לבעלי קרוואנים, ונכנסנו בשביל הצר מאוד לתוך
הכפר המיוחד.
הכפר הוא למעשה שורה של בתים, לבנים הנושקים לקו המים, כשבקו המים יש מסעדות.

אגיה קיריקי

שעת צהרים מאוחרת ואנחנו מריחים את הריחות, לאחר שקיבלנו המלצה על אחת
המסעדות (שלא נוסיף אותה פה, כי אנחנו לא ממליצים עליה).
הבעלים של המסעדה מציע לנו ארוחה ומוסיף מחיר, ומיד מוריד אותו, מציע עוד משהו
ומעלה את המחיר, ואנחנו מבינים שצריך להתמקח על מחיר הארוחה, ומתמקחים.

אנחנו יושבים על קו המים, על שולחן קטן עם מפה משובצת בכחול לבן, והמנות מתחילות
להגיע.
בסיום הארוחה מתיישב לידינו בעל המסעדה, ומספר לנו שמתחביבו זה להתמקח על
מחיר הארוחה, ומי שמתמקח טוב, זוכה לארוחה הטובה ביותר……
בסיום הארוחה, אנחנו עושים סיבוב קטן בכפר, מה שמניב שפע של צילומים מדהימים.

הקצה של פיליון

משם אנחנו ממשיכים בנסיעה לכיוון הקצה של פיליון, לאורך הכביש שמשני הצדדים הים
הכחול כחול עוטף אותנו.
מהקצה של פיליון אפשרי לקחת מונית ים לכיוון האי Palaio Trikeri, הפעם אנחנו ויתרנו
על השייט, מפאת מזג אוויר לא נוח.
את החזרה לדירה שלנו, עושים עושים בנסיעה אטית נהנים מהשקיעה שמלווה אותנו
לאורך הדרך.

יום שני – נסיעה לצד המזרחי
את המשך השהות בפיליון נעשה בצד המזרחי ב Agios Ioannis.

אנחנו אורזים את הטרולי, ויוצאים לדרך.
המרחק קצר, אבל הדרך מתפתלת בין ההרים. מצידי הדרך, עצי ערמונים ענקיים
ומידי פעם עצי דובדבנים שופעי פרי מתוק מתוק.
אנחנו מטפסים למעלה, ומידי פעם מקבלים הצצה לנוף המרהיב.
אך, לצערינו רוב הזמן אנחנו נוסעים ממש בתוך ענן, שלא מאפשר לנו להנות מהנוף.
בדרך אנחנו עוצרים במיליס (Milies), שבה יש רכבת תיירותית שנוסעת עד לעיירה
Ano Lechonia, בדרך יפיפיה, אבל בחודש אפריל היא פעילה רק בימי שישי שבת.
אנחנו עושים עצירה נוספת בצאגאראדה (Tsagarada), לעשות סיבוב בכיכר העיר,
לראות את עץ הדולב הענק.

משם אנחנו ממשיכים לפגוש את דימיטריס לוינטיס (Dimitris leventis) בעיר אגיוס
יואניס (Agios Ioannis), לצאת איתו לשייט לאורך החופים הכי מפורסמים ביוון.
דימיטריוס שולח לנו מיקום, שמביא אותנו למזח הקטן, של העיירה, שם הוא כבר
מחכה לנו בהכנות לשייט.
אנחנו מקפצים באלגנטיות לסירה, ויוצאים "לשטח".
לאחר שהבנו את הקושי להגיע לחופים ברגל, לרובם זה כרוך בירידה (ומה שיורדים
אחר כך צריך לעלות) על שבילי עפר לא מסודרים, החלטנו לבקר בכל החופים דרך
הים.
עם הסירה, דימיטריס מגיע כמעט עד קו החוף, ואנחנו קופצים למים, ושוחים לחוף,
לטייל בכל כפר וכפר.

Papa Nero Beach – החוף הצמוד לעיירה (עוברים את הגשר בכניסה ומגיעים לחוף).
חוף Damouchari – שצילמו בו את הסרט מאמאמיה.
עשינו תצפית על sea ​​cave of Panagia Megalomata – מערות בהם החביאו היוונים
ילדים מפני הנאצים.
החוף המהמם של Paralia Fakistra – עם מפל המים שזורם יש לים. שם אנחנו
ממליצים לעצור לפיקניק (תביאו איתכם אוכל, כי השייט עושה רעב בבטן) ושחיה
במים הטורקיזים.
חוף Milopotamos – יש שיגידו החוף הכי בפיליון, למעשה שני חופים, עם סלע ענק
שבאמצע שלו יש חור (החור הכי מצולם ביוון).

אנחנו מסיימים את השייט, בשעות אחר הצהרים המאוחרות.
נסענו לבית המלון המיוחד של דימיטריס Boutique Hotel Kentrikon.
ומשם יצאנו לאחת המסעדות הטובות ביותר שאכלנו ביוון, שקצת הזכירה לנו את הטיול שעשינו
לפני 30 שנים, עם אוכל טרי, יווני, ישר מהים בשם – אצל קריסטוס, שנמצאת ממש
ליד מעגן הסירות. היה לנו כל כך טעים, שחזרנו לאכול שם גם בערב.

יום שלישי – האם נצליח לראות קנטאורים?
PORTARIA AND THE CENTAUR’S PATH

בערב אנחנו מקבלים הודעה מדימיטריס, שמזג האוויר עומד להשתנות ועומד להיות
סוער החל משעות אחר הצהרים למחרת ובמשך כל המשך השבוע. הוא ממליץ לנו
לוותר על עוד לילה בפיליון, כי יהיו רוחות וגשם ואי אפשר יהיה לטייל.
אנחנו מקבלים את ההמלצה שלו בלב כבד, ואורזים את הטרולי.
בבוקר אנחנו כבר מרגישים את הרוחות המתקרבות, וממהרים לצאת להספיק מסלול
קטן לפני בוא הגשם.
שביל הקנטאורים, נמצא ממש בכניסה לעיירה פורטריה.
לפי המיתוס היווני הקנטאורים, חצי אדם חצי סוס חיו במערות בפיליון.
שביל הקנטאורים הוא שביל הליכה קצר של כשעה וחצי הלוך חזור, המתאים לכל
המשפחה.
השביל לכל אורכו עובר דרך היער לצד נחל שמעליו גשרי עץ רומנטיים.

חוות קארסיקוס בפורטריה

כשהרוח מתחזקת, אנחנו נוסעים לכיוון פורטריה לחוות karaiskos.
חוות karaiskos היא חווה לגידול באופן אורגני הדוגלת בשיטת מ"השדה לשולחן".
חלום משפחתי שהפך למציאות, להפוך את השטח המשפחתי, לחווה שתגדל הכל,
ותכין ארוחות במסעדה המשפחתית.
בחווה מגוון אפשרויות הכוללות סדנאות בישול, הקמת גינה אורגנית והטיפול בה,
האכלת החיות ועוד.

בחווה פוגש אותנו מיליטיס, הבן הצעיר במשפחה, שאחראי על המשק החי.
הוא לוקח אותנו לסיבוב בחווה, ומשם אנחנו עולים לעיירה פורטריה, למסעדה של
המשפחה – Agora 1955, שכולה מבוססת על הגידולים שבחווה.
אנחנו ממש נהנים מהמנות מופלאות מעשה ידי השף, שכל מנה ומנה יותר ויותר טעימה.
כל מה שיש לי להגיד, זה אל תפסידו את הביקור כשאתם שם.

הרוחות הולכות ומתגברות, מה שלא מאפשר לנו את המשך לכן ואנו נאלצים להיפרד
מפיליון לשלום, עם הבטחה גדולה שעוד נחזור לבקר בקרוב ולהשלים את כל מה
שפספסנו.

רוצים עוד קצת מקומות מיוחדים שפחות מכירים ביוון

תאסוס הפנינה של איי יוון

קאבלה – עיר האקרופוליס של יוון