שם בפריפריה הקרובה, נמצאת עיר שעושה הרבה מאוד מאמצים לארח את המבקרים שבה בצורה הכי נהדרת שאפשר, ומצליחה במשימה הזאת בגדול.

יום שני בבוקר, לקחתי הפסקה משגרת החיים, יצאתי בשעה 7:30 דרך כביש 6 ונסעתי לכיוון דרום. ירדתי במחלף ראשון לציון, כביש 431 ומשם לכביש 44 לכיוון העיר רמלה.
בשעה 8:30 החניתי את האוטו, (אני מפרטת את עניין השעות, כדי להבהיר כמה העיר הזאת קרובה, וכמה כדאי לעשות את ה"מאמץ" הקטן הזה ולבקר שם), בחניה הגדולה של השוק (חנייה חינמית) ויצאתי לכיוון מוזאון העיר.
את הסיור בעיר אני ממליצה לעשות גם עם הילדים, ההסבר המצויין של האפליקציה, ההליכה הקצרה בין האתרים, מגוון האתרים והמיוחדות שלהם, השוק המלא בשפע אוכל טעים – ממש טיול בקטנה (אמנם דורש יום לצאת מהבית, אבל המסלול נוח והכל מאוד קרוב)  עם הרבה מאוד ערך, שיעניינו גם את הילדים.

גם רכבת ישראל מגיעה לרמלה, ומתחנת הרכבת, הליכה של 200 מטר תביא אתכן לתחילת הסיור (מי אמרה פעילות לחופשת פסח?!).

את הסיור שהשתתפתי בו, ארגנה אורנה שומרון ממנהלת התיירות במוזאון העיר רמלה – 089292650 – והיה סיור חשיפה לעיר.
את הסיור ליווה רון פלד, מנהל מוזאון רמלה והתיירות בעיר.

רמלה

העיר רמלה הוקמה לפני 1300 שנים (בערך) במאה ה- 8 לספירה.
היא נבנתה על דרך הים ההיסטורית, על החולות ומכן גם שמה, רמל בערבית = חול.
העיר הייתה אחת מהערים הגדולות והמרכזיות בעולם האיסלמי וגודלה היה כ 2000 דונם ומספר תושביה עלה על 50,000.
רמלה הייתה מוקד סחר עולמי.

בשנת 1068 הייתה רעידת אדמה, שמרכזה היה בעיר רמלה, שגרמה להרס גדול והעיר נהרסה כליל. האובדן היה גדול, ולמעשה העיר ננטשה לחלוטין. מכאן מעמדה של העיר ירד, עד התקופה הממלוכית.
בתקופת הממלוכית נבנו מבנים מאוד מרשימים שנשמרו עד היום (המסגד הלבן ומערכת מים תת קרקעית לאגירת מים – בריכת הקשתות).
עוד על רמלה וההיסטוריה המפוארת שלה, תוכלי לקרוא פה.

 

צילום ממרפסת המגדל הלבן בעיר העתיקה – רמלה

התחלתי את הסיור במוזאון העיר, שם הכרתי את החברי ושותפי לטיול היומי, ואת המדריך – רון פלד, שליווה אותנו במשך היום.
את אפליקציית הטיול, בדקתי בסוף היום, וזאת חוויה בפני עצמה להיות מובלת + הסברים מצויינים לאורך כל הדרך.

המוזאון 

המוזאון העירוני נפתח בשנת 2001, זהו בניין היסטורי, שנבנה בשנת 1922 ושימש  את עיריית רמלה בתקופת השילטון הבריטי.
במוזאון שישה חדרי תצוגה שונים, המציגות את תולדות העיר מהמאה ה- 8 לספירה ועד ימינו, כליים עתיקים שנמצאו בחפירות באזור, אוהל מעברות משוחזר וחדר הנצחה "יד לבנים".
מטמון הזהב – 376 מטבעות זהב, שהתגלו בעיר, מהתקופה העבסית, ונטבעו ברחבי העולם האיסלמי. זהו אחד האוצרות הגדולים והחשובים שנתגלו בארץ ובמרחב האיסלאמי בכלל. אוסף ייחודי של חלפן מטבעות שנטבעו ב 18 מדינות.
עמדתי פעורת פה, מול האוצר המדהים הזה, מתוך הבנה שהמטבעות האלה "טיילו" לפני 1200 שנים, במקומות שאני רק יכולה לחלום עליהם (לצערי הצילום בחדר אסור, ולכן אין תמונה, אפשר להציץ בסירטון של תיירות רמלה, בקישור פה)
לצד המוזאון נמצא גן הנשיא ע"ש הנשיא חיים ויצמן. הגן הוקם במקור ע" הבריטים.
חוצים את הגן, ולכיוון המסגד הגדול.

מוזאון רמלה – מרכז מידע תיירותי:

א – ה –  09:00 – 16:00
ימי ו וערבי חג – 08:00 – 14:00
שבתות וחגים – סגור
כתובת רח' הרצל 112 (ליד השוק)
לתיאום ביקורים לקבוצות במוזאון ולסיורי טעימות בשוק – 089292650

תשלום – 

12 ש"ח –  מבוגר
10 ש"ח – ילד, חייל, גמלאי, נכה סטודנט, קבוצה.

מוזאון רמלה

המסגד הגדול

במקור היה המסגד הזה כנסיה שהוקמה במאה ה- 12. מבנה בזיליקה – שתי סיטראות ואולם מרכזי גדול (שמסמלים את האב הבן ורוח הקודש).
המסגד הגדול או מסגד אל – עומרי, הוסב מכנסיה למסגד עם הכיבוש הממלוכי באמצע המאה ה- 13 ואז נוספו לו כל הסממנים המוסלמים – צריח למואזין וגומחת תפילה.
שימו לב לשתי הכתובות של משקופי הכניסה, הקשיבו לאפליקציה.
זהו מבנה יפיפה ועצום בגדולו ואחד הגדולים ששרדו מהתקופה הצלבנית. כאשר אתם נכנסים לתוך המבנה, הסתכלו על החלון מצד ימין. על החלון תוכלו לראות משרבייה מקורית ומיוחדת מזמן בנייתו של המבנה.
בכניסה למסגד יש לחלוץ נעליים, כיוון שלמקום קדוש לא נכנסים עם הליכלוך שבחוץ. השטיח המכסה את הריצפה מקיר לקיר מדהים ביופיו.

המסגד הגדול – 7 ש"ח למבקר – תשלום במסגד

 

אגן הרחיצה במסגד הגדול

 

המסגד הגדול

 

השטיח המפואר

 

המסגד הגדול מסגד אל עומרי

הדרך העתיקה

דרך השוק הגענו לדרך העתיקה שהובילה בין יפו לירושלים עד אמצע המאה ה- 19.
נסו לדמיין את עוברי האורח, החוצים את העיר בדרכם מפה לשם, עם שפע האוצרות ורכוש על גבי הסוסים והמרכבות שלהם. את התיירים ועולי הרגל הנוצריים בדרך לירושלים.
בשנת 1869 ביקר בעיר הקיסר האוסטרי פרנץ יוסף. הכירכרה שבה נסע לא הצליחה לעבור בדרך הצרה, ולכבודו נסללה דרך חדשה, שהיום זהו רחוב הרצל.

מכאן המשכנו לכיוון המנזר היווני האורטודוקסי גאורגיוס הקדוש.

דרך יפו ירושלים העתיקה

 

מנזר היווני האורטודוקסי גאורגיוס הקדוש

המנזר נמצא ממש במרכז העיר העתיקה. המנזר נבנה לראשונה במאה ה- 12 והמשכו נבנה במאה ה- 19.
הכנסיה מוקדשת לגיאורגיוס הקדוש שנולד בלוד הסמוכה. המסורת מספר כי הוא זה שהרג את הדרקון הנוראי שאיים על העיר (שני סיפורים שונים שהתמזגו לסיפור אחד).
צלצלו בפעמון הכניסה (הכניסה בתאום מראש בלבד וכרוכה בתשלום של 100 ש"ח לקבוצה – לא משנה גודלה. למרות המחיר, הסיור בפנים מאוד מאוד מוממלץ).  והמתינו לתשובתה של אחת הנזירות. במנזר היום חיים שלושה אנשים, שתי נזירות וכומר, והם מתחזקים את המקום המקסים הזה.
הכניסה למנזר היא דרך דלת אדומה קטנה, המחייבת את הנכנסים להתכופף. הסיבה לדלת הקטנה היא, שסוסים לא יוכלו להיכנס למתחם, וילכלכו אותו. הרוכב מחוייב לרדת מהסוס ולהיכנס רגלית לתוך המנזר.

הכנסייה היוונית האורתודוקסית – 100 ש"ח לקבוצה (לא משנה מה גודל הקבוצה) – בתאום מראש – תשלום בכנסייה.

הכנסייה היוונית האורטודוכסית גאורגיוס הקדוש

 

 

הכנסייה הפרנציסקנית

את הכנסייה הזאת בחרנו לראות רק מבחוץ – תוכלי לקרוא עליה עוד פה.
בסיור הבא שלי בעיר, עם הילדים, ניכנס לראות אותה.
שמעתי רבות על הציור של טיציאן, שנמצא בכנסייה, ואני ממש אשמח לראות אותו.

אגב, גם נפוליאון ביקר וישן במנזר הזה.
השמועות מספרות שלפנות בוקר, המואזין שבמסגד הקרוב, קרא לערביי העיר לקום להתפלל.
נפוליאון קם בבהלה וממש לא אהב את זה. אותו מואזין, לפי הסיפור, לא זכה לראות אור יום.
דרך החלון חדרו, ירה בו נפוליאון בול בפוני, והרג אותו.

הכנסייה הפרנציסקאנית  – 3 ש"ח למבקר – תשלום בכנסייה.

 

המנזר הפרנציסיקני

גדר הכנסייה עשויי משרביות (מהממות), וזוהי אחת הגדרות הכי שמורות שיש. מטרת המשרביות, כנראה לצור סוג של מזגן.
וכן, מה שאת רואה בצילום (המשעשע לטעמי), זאת כביסה של השכנים תלוייה על הגדר של הכנסייה.

 

כביסה על גדר הכנסייה

ממש בצמוד לכנסייה נמצאת גלריה של האמן הרמלאי ניהאד דביט.
ניהאד, בן המקום בנו של סמיר ניהאד, בעלים של מסעדת סמיר, חזר לרמלה לאחר לימודי אומנות.
קנה את המקום, ופתח סטודיו וגלריה לאומנות.
ניהאד ידוע בעולם, בפיסול עצי הזית מחוטי מתכת, פורייקט שכל המשפחה לוקחת בו חלק.
פסלי עצי הזית שלו, בגדלים שונים, מוצבים במקומות שונים ברחבי הארץ.
ברחבי רמלה מוצבים מספר פסלים מיוחדים מאוד של ניהאד.

 

ניהאד דיבט ופסל עץ הזית המפורסם שלו

יצאנו חזרה לכיוון הכנסייה, הליכה של 5 דקות לכיוון המגדל הלבן.
למתקשים ללכת, ממולץ לחזור לאכול משהו קטן בשוק, ולשתות מיץ לימונדה מעולה, לקחת את האוטו, ולנסוע לכיוון המגדל הלבן, להחנות לידו. מהמגדל נמשיך לכיוון בריכת הקשתות, שגם לשם יש הליכה רגלית, לכן למתקשים, משלב זה כדאי לנסוע באוטו.
ילדים יעשו את המסלול הזה ממש בקלות.

המגדל הלבן (המרובע) והמסגד העתיק

מתחמם המגדל הלבן שוכן במרכז רמלה העתיקה. זהו אחד המקומות המסקרנים ביותר, לדעתי, מבחינה ארכיאולוגית והיסטורית.
את המגדל סובב חורבות המסגד הגדול, מימי הממלוכים, שיש הטוענים שהוא היה גדול ומפואר יותר ממסגד אל אקצה אשר בירושלים.
כל החורים שתראו במתחם, מובילים לבריכות אגירת מים תת קרקעיות, מרהיבות בגודלן ויופין.

ואם המקום יהיה מוכר לילדים שלכם, תוכלו לספר להם, שממש פה צילמו את הסידרה וזה המקדש המפורסם של כדברא.

 

 

 

כדי להעלות לתצפית שעל המגדל, תצרכו לעלות 111 מדרגות (וכן ספרתי), העלייה פחות קשה משנדמה, והנוף למעלה בתצפית שווה את זה.
למעלה בתצפית, תוכלו לראות, ביום יפה, עד קו האופק של תל אביב יפו, ואף רחוק יותר.
את הירידה מהמגדל כדאי לעשות לאט, המדרגות חלקות.

המגדל הלבן – 

א – ה – 08:00 – 16:00
ו וערבי חג 08:00 – 14:00
שבת וחג – 08:00 – 16:00
כתובת: רח' דני מס 25

תשלום  – 

10 ש"ח  – מבוגר
9  ש"ח –  ילד, חייל, גמלאי, נכה, סטודנט, קבוצה.

 

תצפית מהמגדל הלבן לכיוון הכנסייה

הליכה קצרה של 5 דקות, שוב אם יש בקבוצה מתקשים בהליכה, רצוי לנסוע ברכב.

בריכת הקשתות

המבוגרים שבנינו יזהו מיד את המקום. ממש פה צולם הסרט חסמב"ה ונערי ההפקר.
פה אלימלך זורקין, שהצליח להפחיד את כולנו, כלא את עוזי הרזה, והיינו במתח לראות מה חבורת חסמב"ה האמיצים יעשו.

ברכת הקשתות – מאגר המים התת קרקעי המדהים הזה, הוא חלק קטן מרשת ברכות הפרושה בכל העיר.
המים לברכות הגיעה מאמת מים שהובילה מים מאזור גזר ומעיין ורדה, וכנראה מאוד 6 מעיינות נוספים.
כיום את אמת המים ניתן לראות ליד תחנת הדלק בכביש 6.

מאגר המים התת קרקעי נבנה בשנת 789 לספירה בימי השלטו החליף הארון אל – ראשיד.
עוד על ברכת הקשתות תוכלי לקרוא פה.

בריכת הקשתות – 

א – ה – 08:00 – 16:00
ו וערבי חג – 08:00 – 14:00
שבתות וחגים – 08:00 – 16:00
כתובת: רח' ההגנה 12

תשלום – 

14 ש"ח – מבוגר.
12 ש"ח – ילד, חייל, גמלאי, נכה, סטודנט, קבוצה.

בשם אללה וברכה מאללה, ציווה לבנות הסוכן של אמיר המאמינים, יאריך אללה את קיומו, בחודש חג'ה של שנת שתיים ושבעים ומאה שנה

 

ברכת הקשתות צילום: רון פלד

כדי להגיע לתחנה האחרונה בסיור, צריך ללכת כ – 20 דקות, פה אני ממליצה קודם לעשות סיבוב ארוחת צהרים בשוק, ומשם לקחת את הרכב.

כדי לגרום למיצי הפה לעבוד, צלמתי לכן את מה שאנחנו אכלו בשוק.

סיור טעימות בשוק רמלה – בימים א – ה בבוקר ובצהריים ביום ג' בשעות הבוקר בלבד – מינימום 15 מבקרים לתאום – 089292650. (כמובן שאתן יכולות לעשות סיור בשוק בלי קבוצה).

שוק רמלה  – בגט פריקסה – ביס שלא תשכחו

 

בורקס תורכי בשוק רמלה – אחר כך לא תוכלו לאכול אף בורקס אחר

 

גבינות ודג מלוח וחמוצים

המרכז הקראי העולמי

הדבר הראשון שרואים כשנכנסים למתחם בית הכנסת הקראי, הוא את שני לוחות הברית על משקוף הדלת במקום מזוזה.

לוחות הברית על משקוף בית הכנסת הקראי

שני פלגים נוצרו, בעקבות חורבן בית שני – הרבניים והקראים.

הקראים – הלכת הקראים מבוססת על 3 יסודות:
הכתוב – המקרא, התנ"ך.
ההקיש – הסקת מידע לוגי מתוך הכתוב.
סבל הירושה – המסורות והמנהגים שעוברים מאב לבן, שיש להם רמזים בתורה אבל לא כתוב איך לעשותם.

את פנינו קיבל בחור צעיר בשם מאור.
מאור מצטייר כאיש אשכולות בקהילה הקראית, הוא משרת בתפקידים בכירים – רב, שוחט ועוד ועוד.
מאור, בשיחה קולחת ומרתקת מאוד, הסביר לנו על הקהילה ומנהגיה, על ההבדל בין האורטודוקסים לבין הקהילה הקראית.
הוא סיפר לנו בהרחבה, על תולדות הקהילה וההיסטוריה שלה.
בי ובשאר חברי הקבוצה נשאר טעם ורצון ללמוד ממנו עוד.

לתוך מתחם בית הכנסת אסור להיכנס, רק להציץ על יופיו הרב מהלובי.

בית הכנסת הקראי – 10 ש"ח למבקר (כולל הדרכה) – תשלום בבית הכנסת.

 

בית הכנסת הקראי ברמלה

מבחינתי, הסיור הזה, רק פתח את התאבון לעיר המקסימה הזאת, ויש בכוונתי לחקור אותה עוד.

שמועות מספרות, שכיוון שיש המגוון מאוד גדול של אוכלוסיות ( הודים, לטיניים, ערבים, ישראליים, ועוד) שונות בעיר, יש שם גם מסעדות מאוד טובות (וכן אני מתכוונת לבוק אותן מאוד בקרוב).

אז המלצה חמה שלי, ארגנו לכן קבוצת חברים, קחו את המשפחה וצאו לבלות לבוקר סיור בעיר הנהדרת הזאת.
הבטחה שלי, תתקבלו בידיים פתוחות, ומאוד מאוד תהנו.

בלוגרים ישראליים מסיירים:

כשהסיור הסתיים, הצעתי לאורנה שומרון ורון פלד, לארח את קהילת הבית שלי  – בלוגרים ישראליים – שת"פ, תמיכה ומוטיבציה – לסיור בעיר.
20 בלוגריות ובלוגרים השתתפו בסיור וכל אחת/ד כתב פוסט על העיר מנקודת המבט שלו/ה, תציצו, מבטיחה שתהנו:

עופר קידר (אין קשר משפחתי, למרות שממש הייתי שמחה) – המצלמה מוסיפה 5 קילו – מהמסגד הגדול ועד הארי הקדוש – טיול יום ברמלה.

טל ברייט – BRIGHT NOMAD – Visit Ramla – A Fascinating Day Trip from Tel Aviv or Jerusalem

גלית

תגובות פייסבוק