אודות
ברוכים הבאים

אני גלית, בת 51 אימא לשלושה נפלאים.
לא נשואה, באושר לזוגי, גלעד, כבר 21 שנים.
קמה כל בוקר עם התחייבות, ללמוד משהו חדש.

"שיעמום הוא בחירה" – נספר לכם פה על הטיולים בקטנה שלנו (ואולי יום אחד על הטיול חלום שלנו), נבדוק ונמליץ על משחקי קופסה שאנחנו מכורים להם, תוכלו למצוא פה פעילויות מיוחדות לשעות הפנאי, נספר על אטרקציות מיוחדות שאנחנו פוגשים בדרך.

תישארו בקשר

ותהיו הראשונים לקבל את כל האינפורמציה: מסלולי טיול, פרינטבלס חינמיים, רעיונות ליצירה,  ועוד הרבה דברים טובים…
הרשמו לניוזלטר!

מחפשים משהו?
אז מה יש לנו כאן
ארכיון הבלוג
רשתות חברתיות

חרדה – בובת דאגה – אגדת הנסיכה יקסמוקני

חרדה – בובת דאגה – בשבועות האחרונים, יותר ויותר הורים פונים אלי, ומספרים על חוויות לא נעימות שהילדים שלהם עוברים.
לחץ, דאגה, בריאות, חולי וריחוק חברתי, כל אלו מקשים מאוד גם על הגדולים והמבוגרים.
אפשר להבין.
הילדים ואני, חיפשנו ברחבי האינטרנט, רעיונות להפחתת חרדה ולחץ.
מצאנו את את בובות הדאגה – שמטרתה להיות כלי סודי, קטן שאפשר לגלות לה הכל.

אם אתם עוקבים קבועים של הבלוג, אתם כבר מכירים את השיטה.

  • קצת היסטוריה על בני המאיה – מומלץ לשבת עם הילדים וללמוד
  • מיתולוגיה מאית
  • מי היא הנסיכה יקסמוקני
  • איך מכינים בובת דאגה מחומרים שיש בבית
  • איך משתמשים בבובה על מנת להוריד לחץ ולהפחית חרדה

לפני שמתחילים, אני רוצה להודות לעינת כהן שגרה בגאווטמלה ברילוקיישן.
לשמחתי, עינת שלחה לי צילומים של בובות דאגה חמודות, אמיתיות מגווטאמלה.
עינת כותבת בלוג נפלא בשם "אמא יוצרת", בו היא מספרת קצת על גאווטמלה והרבה על החיים ברילוקשיין.
פה תוכלו למצוא את הבלוג של עינת – לחצו כאן.

חרדה - בובת דאגה מגווטמלה

קצת היסטוריה – בני המאיה

המאיה היו מספר עמים שחברו, והקימו אימפריית תרבותית ענקית שנמשכה מעל ל – 3000 שנים.
תרבות המאיה נזכרת כבר בשנת 1600 לפני הספירה, אבל שיא גדולתה והתפתחותה היו בין המאות ה – 3 ועד המאה ה – 9 לספירה.
העדויות העיקריות לתרבות עשירה זו, הם השרידים שנחשפו בחפירות בכל אזור מרכז אמריקה:
מקסיקו, אל סלוודור, בליז, הונדורס וגוואטמלה.
מקדשים, קברים, פסלים, תבליטים, ציורי קיר, כדים ותכשיטים, כל אלה מצביעים על העושר הרב של האימפריה.
מתוך השרידים אפשר להבין שלבני המאיה, היה ידע רב בכל הקשור לאסטרונומיה ומתמטיקה.
כמו כן, הם היו מומחים בניצול ושינוע מים לצורכי חקלאות ובמיוחד תירס.

מיתולגיה המאית

המיתולגיה המאית, מספרת על סדר גודל של כ – 250 אלים ואלות, כשלכל אחד מהם תפקיד מיוחד רק לו או לה.
באחד משלושה ספרים, שלא הושמד בזמן הכיבוש הספרדי – ה"פופול ווך", מתוארים 4 ניסיונות ליצירת האדם על ידי האלים, שלא צלחו והושמדו.
הניסיון החמישי צלח, וכך נולד היקום.

  1. בריאת בעלי החיים, שהתגלה כי הם לא בעלי בינה ולכן האלים השמידו אותם.
  2. יצירת אנשי הבוץ, שהיו חסרי תודעה והושמדו
  3. ניסיון עם אנשי העץ, שהיה להם קשה לנוע
  4. הניסיון האחרון אנשי הענבר, ששכחו את האלים, וכתוצאה הושמדו.

הנסיכה יקסמוקני – הסבתא הגדולה – ומתנת בובת דאגה

לאחר הכישלון הצורב, לברוא אדם, פנו האלים להתייעץ עם האלים הוותיקים – יקסמוקני ויקספייוק.
יקסמוקני, הכינה סיר גדול עם מים קדושים, טחנה תירס לבן ותירס צהוב חלטה אותם בתוך המים הקדושים.
מתוך המים והתירס התחילו חיי כל בני האדם.
האגדה מספרת שהנסיכה קיבלה מתנה מיוחדת מאל השמש – היכולת לפתור כל בעיה ודאגה שיש לבני אדם.
בובת הדאגה, היא ייצוג ארצי של הנסיכה.

איך משתמשים בבובה להפיג חרדה

כשאדם דואג, הוא מספר בלחש את דאגתו לבובה, מניח אותה מתחת לכרית, והבובה תיקח את הבעיה לנסיכה וזאת תפתור אותה.
כשיקום האדם בבוקר כבר יהיה לו מענה לבעיה והדאגה.
לפי המסורת, על כל אדם להחזיק 7 בובות, אחת לכל לילה במהלך השבוע.
את בובת הדאגה ששומשה, יש להניח בנרתיק מיוחד ולתת לה להיטען מחדש.
שימו לב, בובת הדאגה אצל בני המאיה, משמשת גדולים וקטנים כאחד.

חרדה - בובת דאגה הנסיכה
הנסיכה יקסמוקני עם התאומים

איך מכינים בובת דאגה

בסירטון תוכלו לראות, את הנשים מגווטמלה יוצרות את הבובות האמיתיות.

אני מצרפת קישור לבלוג, שבו נשים מגווטמלה, משמרות את המלאכות הקדומות מתקופת המאיה.
באתר שלהן, תוכלו לראות את תהליך יצירת הבובה כולו, כולל סריגת הבגד.
לאתר – לחצו פה

חרדה – בובת חרדה מחומרים שיש לנו בבית

את בובת החרדה המקסימות, של ציפי אורוביץ, פגשתי ממש בתחילת הקורונה.
ציפי, הייתה מורה לתרפיה באומנות במשרד החינוך.
במהלך עבודתה, עם נוער בסיכון, היא יצרה שיטת עבודה עם "זבל" – כל מה שנמצא בסביבה הקרובה.
בתקופת הקורונה, פתחה ציפי, חוגי יצירה בזום, ואחד הדברים שיצרה הן בובות דאגה קטנות פשוט ממה שיש.

חרדה - בובת דאגה של האמנית ציפי אורוביץ
בובות דאגה של האמנית ציפי אורוביץ

חרדה וכלים להתמודד – מכינים ביחד בובת דאגה

מה צריך:

  • חתיכות בדים צבעוניים, אפשר חולצות ישנות
  • חוטי רקמה בצבעים שונים
  • צמר צבעוני
  • צמר גפן
  • גרבי ניילון ישנות
  • מקלות ניקוי מקטרות
  • דבק

כאמור, אם תסתכלו על הבובות של ציפי אורוביץ, תראו שאפשר להכין אותן מכל הבא ליד.
הכנתי הסבר ממש קצר בתמונות, תשלימו בעזרת הסרטון למעלה.

את מקל מנקה המקטרות מקפלים לדמות קטנה, עם ראש, ידיים ורגלים (ראו תמונה).
בעזרת גרב ניילון וצמר גפן, יוצרים "ראש" לבובה.
את הראש מחברים לגוף בעזרת ליפוף של חוט, שיוצר את הצוואר של הבובה.
על כל זה מלבישים את החולצה של הבובה, שזאת חתיכת בד עם חריץ לראש.

את הרגלים של הבובה עוטפים בשאריות בד צבעוניות.
אפשר לעשות שמלה או מכנסים.

בעזרת טושים לא מחיקים, מציירים עיניים ופה קטן.
מחתיכת בד קטנה יוצרים כובע משולש.
שימו לב, שהבסיס של המשולש יקיף את ראש הבובה.
בעזרת החוטים, מכינים קישוט לכובע (ראו תמונות בהמשך).

היא קטנה והיא סודית.
ככזאת שאפשר לשים מתחת לכרית בלילה או בתוך הכיס של המכנסים.
אפשר גם לתלות אותה על התיק.
בכל מקום שהיא נמצאת, היא שואבת לתוכה את כל הדאגות ונותנת אומץ לעשות דברים.
מומלץ להכין לה עוד חברות או חברים.
לתת לכל אחת מהבובות תפקיד על חשש או פחד אחד.
שלכל בובה יהיה תפקיד אחר.

אם הכנתם בובת דאגה או אם אתם רוצים להשתתף בשיח הורים על חרדה, חרדות, פחדים והדרך להתמודד, אתם מוזמנים להצטרף לקבוצת – שיעמום הוא בחירה – חוויות לשעות הפנאי – בפייסבוק.
בקבוצה, אנחנו מעלים רעיונות לפעילות בבית וגם מסלולי טיול מיוחדים ברחבי הארץ.

לעוד כתבות על יצירה מדברים שיש בכל בית – תולעת משחק בחמש דקות – לחצו על הלינק.

6 מחשבות על “חרדה – בובת דאגה – אגדת הנסיכה יקסמוקני”

  1. איזה פוסט מדליק! לבת שלי גם היו בובות כאלה שקיבלתי פעם ממישהו… לצערי לא זוכרת איפה הן…
    לא ידעתי שמקובל שיהיו 7 בבובות כאלה, אחת לכל יום.

    1. גלית קידר

      במרכז אמריקה, כמעט כל אדם ולא משנה גילו, מחזיק נרתיק עם 7 בובת כאלה.

    1. גלית קידר

      נכון, לפעמים משהו קטן יכול להיות פתרון מדוייק למיוחד לאור המצב בעולם ובישראל בפרט

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

דילוג לתוכן