מוזאון וילפריד
בתןך קיבוץ הזורע השוכן במערב עמק יזרעאל, בין שדות ירוקים ונוף גלילי מרהיב,
מסתתר אחד האוצרות התרבותיים המרתקים שנמצאים בישראל,
מוזאון וילפריד ישראל לאמנות ולידיעת המזרח, שנוסד ב-1951.
המוזאון הוא אחד המוזיאונים הוותיקים בארץ ומקום שבו מתמזגים היסטוריה מרגשת,
אמנות עתיקה מהמזרח הרחוק והקרוב ואדריכלות.
לאחרונה נוסף גם חדר מיוחד ומרגש, המוקדש כולו לחסידי אומות יהודיים מרחבי העולם.

האיש שמאחורי המוזיאון
סיפורו של וילפריד ישראל, האיש שעל שמו נקרא המוזיאון, הוא סיפור של אומץ, הומניות ואהבת תרבות.
וילפריד נולד למשפחת סוחרים אמידה ממוצא גרמני, בעלי בית המסחר המפורסם "נתן ישראל" בברלין.
הוא היה נינו של מי שהיה הרב הראשי באנגליה. אך לא רק מסחר ועושר אפיינו את משפחתו,
וילפריד הפגין כבר בגיל צעיר עניין עמוק באמנות ובתרבות.
לאחר מלחמת העולם הראשונה, החל וילפריד לטייל בעולם
ולאסוף יצירות אמנות עתיקה מהמזרח הרחוק,
הודו, סין, קמבודיה ותאילנד, וכן מהמזרח הקרוב: מצרים, יוון, חבש ופיניקיה.
אוסף האמנות שאסף היה עדות לטעמו המעודן ולהבנתו העמוקה את תרבויות המזרח.

אולם הפרק המרכזי בחייו של וילפריד התרחש בתקופה הסוערת של עליית הנאציזם.
בשנות ה-30, כאשר האפלה הנאצית החלה לשלוט בגרמניה,
קשר וילפריד קשרים חזקים עם חברי תנועת ה"ורקלוייטה" (Werkleute – "אנשי המעשה"),
תנועת נוער יהודית-גרמנית שמייסדיה היו אלה שייסדו בהמשך את קיבוץ הזורע.
בשנת 1940 ביקר וילפריד בקיבוץ והתאהב ברעיון הקיבוצי.
במהלך מלחמת העולם השנייה, גייס וילפריד את כל יכולותיו למען הצלת יהודים מאירופה.
הוא היה בין מארגני "קינדר-טרנספורט", משלוחי הצלה של ילדים יהודים מגרמניה,
אוסטריה וצ'כוסלובקיה בספינות לבריטניה.
בפועלו הוא הצליח להציל את חייהם של עשרות אלפי יהודים.

אבל המחיר היה כבד: ב-1943, במהלך אחת משליחויותיו, הופל מטוסו על ידי הצבא הגרמני,
ווילפריד נהרג בגיל צעיר יחסית.
בצוואתו, הוריש וילפריד את אוסף האמנות היקר שלו לחבריו בקיבוץ הזורע.
מתנה זו הייתה הבסיס להקמת המוזיאון המיוחד שאנו מכירים היום.
את הסיור במוזאון, מומלץ להתחיל בסרט על חייו, שנמצא בתוך חדר המוקדש לחסידי אומות עולם יהודיים.
זהו למעשה, המוזאון היחיד בעולם, המקדיש מקום לחסידי אומות יהודיים מרחבי העולם.
מבנה מוזאון וילפריד
המבנה שתוכנן לקלוט את אוספי וילפריד הוא כשלעצמו יצירת אמנות אדריכלית.
המוזיאון תוכנן באמצע שנות הארבעים על ידי האדריכלים המפורסמים מוניו גיתאי ויינראוב ואל מנספלד,
שהיו אחראים למעשה לתכנון כל הגרעין המרכזי של הקיבוץ, יחד עם פיתוח הנוף והסביבה.
עבודתם המשותפת של האדריכלים שילבה חשיבה אידיאולוגית-חברתית עם הצורך לתת
פתרונות פונקציונליים באמצעים מינימליסטיים.
התכנון תאם את הגישה המודרניסטית הארץ-ישראלית באותה עת, בהשפעת אסכולת הבאוהאוס.
הפרטים בעבודתו של וינראוב פשוטים ומפורטים, והם מתפקדים במוזיאון וילפריד עד היום.
הקמת הבניין החלה ב-1948, אך עקב מלחמת העצמאות הושלמה רק ב-1951.
המבנה טובל כולו במדשאות וצמחייה ואפוף אווירת קיבוץ נינוחה ונעימה.
כיום, לאחר עבודות שימור ושיפוץ, המבנה ההיסטורי ממשיך
לשמש כבית לאוספים היקרים ולתערוכות מתחלפות.

האוסף הקבוע – חלון לתרבויות עבר
האוספים הקבועים במוזיאון מציגים אוסף יוצא דופן של אמנות עתיקה מהמזרח.
התצוגה הקבועה כוללת פריטים מרתקים מאמנות מזרח אסיה, ובהם:
מהמזרח הרחוק: מוצגים חשובים מאמנות ה'חמר' (הקמבודית) מהמאות ה-7 עד ה-14,
כלים שונים וקרמיקה מתקופת 'האן' (206 לפנה"ס – 220 לספירה)
ופסלוני קבר מרשימים מתקופת 'טאנג' (618-907 לספירה).
כמו כן ניתן לראות יצירות מתקופת 'סונג' (960-1279) ו'מינג' (1368-1644).
האוסף כולל גם פסלים בודהיסטיים מהודו, נפאל וטיבט מהמאה ה-18, וכן פריטים מתאילנד.
מהמזרח הקרוב ואיזור הים התיכון: האוספים כוללים מוצגים ממצרים העתיקה, קפריסין,
מאזור הים האגאי, מרומי, מאיטליה ומאירן העתיקה.
כמו כן, קיים במוזיאון אוסף ארכיאולוגיה מקומית עשיר,
שנחפר ונחקר על ידי עזרא מאירהוף, חבר הקיבוץ,
יחד עם ארכיאולוגים בולטים כמו עמנואל ענתי, ז'אן פרו, יעקב קפלן ואמנון בן תור.
אוסף זה כולל ממצאים מתל זריק ועין אל-ג'רבה.
האמנות המוצגת במוזיאון מבטאת את התפיסה הייחודית של תרבויות המזרח ואת מאפייניהן הייחודיים,
ובכך מעוררת מודעות לערכים המחברים בין כלל בני האדם.


תערוכות מתחלפות
לצד התצוגות הקבועות, מקיים המוזיאון תערוכות מתחלפות של אמנות ישראלית ובינלאומית עכשווית.
הדגש במוזאון, הוא על הדיאלוג התרבותי בין מזרח למערב.
כיום מוצגות במוזיאון שתי תערוכות מעניינות:
"הֶלֶךְ" – תערוכה של האמנית טלי נבון, המציגה עבודות שמבטאות
את מושג התנועה והמסע בהשראת תרבות המזרח.
"דאו – רוח הדרך" – תערוכה קבוצתית בהשתתפות האמנים: טלי נבון, סיגלית לנדאו, אוהד פישוף, ענת שרייבר,
איתמר ניומן, שילפה גופטה וצ'ווי שיו-וון, באוצרות שיר מלר-ימגוצ'י.
התערוכה עוסקת בתפיסות הדאואיזם ובהשפעתן על האמנות העכשווית.
במקביל לתצוגות מתקיימת פעילות חינוכית רחבה לילדים ולמבוגרים,
הכוללת הדרכות בתערוכות, שיח גלריה עם אמנים מציגים, חוגים והפעלות בסדנת היצירה שבמוזיאון.
המוזיאון גם מפעיל קול קורא שנתי לפרס "דורות"
המיועד לאמנים ישראלים לקיום תערוכת יחיד במוזיאון.


בואו נדבר תכלס
שעות פתיחה –
בימים ב', ד', ה', ו' – 09:00-14:00, ביום ג' – 12:00-17:00, ובשבת – 10:00-14:00.
ביום א' המוזיאון סגור, אך ניתן לתאם ביקורי קבוצות מראש.
מחיר כניסה – למבוגר הוא 20 ש"ח, לאזרח ותיק 10 ש"ח, לילדים מגיל 5 עד 18 – 10 ש"ח,
ולילדים עד גיל 5 הכניסה חינם.
חיילים משלמים 15 ש"ח (המחיר נכון לכתבת הכתבה, יש לעיין באתר)
לאתר המוזאון – לחצו כאן
פייסבוק – לחצו כאן
אינסטגרם – לחצו כאן
המוזיאון נגיש לנכים ויש חניה נוחה במקום. הטלפון לפרטים: 04-9899566
מה עושים בסביבה – לכל המשפחה
ביקור במוזיאון וילפריד הוא הזדמנות מצוינת לשלב טיול באזור הצפון העשיר באטרקציות.
האזור סביב קיבוץ הזורע ומועצה אזורית מגידו מציע מגוון רחב של אתרים ופעילויות:
גן לאומי תל מגידו – אתר עתיקות מרהיב הממוקם במרחק נסיעה קצרה מהמוזיאון,
שם ניתן לראות שכבות של 26 ערים שנבנו זו על זו במשך 5,000 שנים.
זהו אחד מהאתרים הארכיאולוגיים החשובים בישראל.
שביל מגידו – מסלול הליכה נפלא העובר במרחבים הפתוחים והיפים של רמות מנשה.
בחורף ובאביב מתכסה האזור כולו במרבדים ירוקים ובפריחה מרהיבה של כלניות ותורמוסים.
מנחת מגידו – מרבדי כלניות מהיפים בארץ, במיוחד לאחר גשמי דצמבר וינואר
נחל שופט – שעבר לאחרונה שיפוץ נרחב, ומתאים לסיור גם עם עגלות.

כתבות נוספות באזור – עמק יזעאל – סיור לכל המשפחה




