ברוכים הבאים

אני גלית, בת 51 אימא לשלושה נפלאים.
לא נשואה, באושר לזוגי, גלעד, כבר 21 שנים.
קמה כל בוקר עם התחייבות, ללמוד משהו חדש.

"שיעמום הוא בחירה" – נספר לכם פה על הטיולים בקטנה שלנו (ואולי יום אחד על הטיול חלום שלנו), נבדוק ונמליץ על משחקי קופסה שאנחנו מכורים להם, תוכלו למצוא פה פעילויות מיוחדות לשעות הפנאי, נספר על אטרקציות מיוחדות שאנחנו פוגשים בדרך.

תישארו בקשר

ותהיו הראשונים לקבל את כל האינפורמציה: מסלולי טיול, פרינטבלס חינמיים, רעיונות ליצירה,  ועוד הרבה דברים טובים…
הרשמו לניוזלטר!

מחפשים משהו?
אז מה יש לנו כאן
ארכיון הבלוג

השם שלי

סדנת כתיבה - סיפור קצר - השם שלי

ב – 28 ליוני, שיניתי את תמונת הפרופיל שלי בפייסבוק.

ההורים שלי בני ה- 70+, בדיוק החליטו, כל אחד מסיבותיו, להצטרף לפייסלאנד.
את החוקים הם עדיין לא ממש הפנימו ולכן על אותה תמונה הם הגיבו במרץ וחשפו את כל התרגילים היימיים שהם עשו כדי להביא אותי לעולם.

מסתבר שאפשר לעשות פדיחה לילדים גם שהם בני 48.

תמונה שלי
אני

אז אני גלית. אני יושבת בסדנת כתיבה של צפי הדר ריכטר.
התרגיל הראשון בסדנא, לכתוב ולספר – למה קוראים לי גלית ואיך קיבלתי את השם הזה.

ההתחלה - כך קבלתי את השם שלי

זהירות, הפוסט מכיל תאורים גרפיים קשים

ההורים שלי התחתנו ב –  15.3.1970.
כמה שבועות אחרי, אבא שלי קיבל תפקיד חשוב ומרכזי על אוניית המסע של צים – קצין רדיו.
החתן הצעיר ביקש וקיבל אישור לצרף את אישתו הטרייה למסע הארוך, שלושה חודשים, ושניהם יצאו לשייט.
התכנון היה לשוט 5 שנים, בעיקר על קו אוניות המסע ארצות הברית יפן.
אז, קצין רדיו על קו הזה הרוויח משכורת עתק ואישה שאיתו, יכלה להיות איתו ללא הגבלה ובתנאים מפנקים.

שמחים ומאושרים הם יצאו לדרך, אימי דואגת לשים התקן כדי שלא יהיו שום פשלות, תקלות או פאנצרים (ככה קראו להריון לא מתוכנן אז) (טו מאץ אינפורמשיין – הזהרתי מראש).

איך סערה אחת בים הורסת את כל התוכניות

זה היה וואחד גל – ככה אבא שלי מתאר בפוסט הפייסבוק המדובר את הרגע המכונן.
באמצע האוקינוס, באמצע החודש השני למסע, תפסה את האונייה סופה נוראית.
את התיאורים איך כולם, כולל כל המנוסים, הפכו לירוקים אני אחסוך מכן.
אבא ואמא ישבו ממש על יד הגשר, בחדרון קטן.
הגשר נמצא בקדמת האונייה, כשיש סופה זה המקום שהכי מושפע ממנה.
אמא התנדנדה על כיסא, "הוואחד" גל העיף אותה והיא נפלה.
ההתקן לא עמד בנפילה, וכמה שבועות אחר כך אפשר היה להגיד – בשעה טובה!!!!

גל זה לא שם של בת

גל, זה היה אמור להיות השם שלי.
אבל אז בשנות ה- 70 לא היה נהוג לתת לבנות שמות של בנים, הסבים והסבתות התנגדו (זה יעשה לילדה עין רע), ואני קיבלתי את הסיומת הפופולרית לתקופה – ית

גלית

נולדתי ב – 26.2.1971.
כמו כל התינוקות, הרסתי להורים שלי את כל התוכניות ויצרנו ביחד חדשות.

מוקדש באהבה רבה לאמא ואבא שלי (ואני מקווה שהחזרתי לכם קצת על הפדיחות שעשיתם לי) – השם שלי

אמאבא

ואם תרצו לקרוא עוד קצת עלי אז – 21 +1 דברים שלא ידעתם עלי!
הוא פוסט בשבילכם

7 מחשבות על “השם שלי”

  1. אחד הסיפורים ?
    ההורים שלך נשמעים קורעים!
    וכמו שהתפקיד של הילדים להרוס להורים את התוכניות, כך התפקיד של ההורים – והאבות בעיקר – לעשות לילדים פאגיחות ?

  2. איזה פוסט נפלא, נהנתי לקרוא אותו. ההורים שלך נשמעים לי אנשים מקסימים, פתוחים וזורמים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

דילוג לתוכן