יש אנשים שמחים ויש אנשים עצובים.
יש כאלה שאוהבים לקרוא ויש כאלה שאוהבים לכתוב.
יש אנשים שאוהבים לטפס גבוה על הרים, יש אנשים שאוהבים לצלול ויש כאלה שאוהבים להישאר באמצע.

תכונה אחת משותפת לכולם – אף אחד לא אוהב להשתעמם.

דייגו החתול – בפוזת אני לא משתעמם

את המילה שיעמום, אפשר למצוא במישנה, בפירוש להגד – "אהוב את המלאכה" – "אפילו שיש לו במה להתפרנס, חייב האדם לעסוק במלאכה, שהבטלה מביאה לידי שיעמום וכשאדם משתעמם הוא בא לידי עברה".

משעמם לי

ההגדרה המילונית של שיעמום:

רגש שלילי, הנובע מחוסר עניין, בגירויים הפיזיים והרגשיים באותו הרגע.
מצב של אדישות או אפתיה, כאשר אדם חש כשאין שום דבר מעניין או משמעותי לעשות.

"אימא משעמם לי" – למה אנחנו משתעממים?

כשמשעמם לנו, אנו נוטים להאשים את הסביבה.
ההשערה המקובלת שתפקידה האבולוציוני של תחושת השיעמום, היא יצירת דחף להכרת הסביבה, לשיפור התנאים המאפשרים הישרדות.

השיעמום מאפשר לאדם, לחפש ולגלות מה מעניין אותו מהנה עבורו, וכך לפתח את הדימיון והיצירתיות.
בכוחו של השיעמום, להניע לפעולה, ומציאת עיסוק מסקרן.

אימא תלמדי אותי לתפור

שיעמום בעידן הטכנולוגי או למה חשוב להשתעמם

"אימא משעמם לי" (כן כן, אני יודעת שכבר כתבתי את זה שם למעלה) – מי לא מכירה את המשפט הזה?

לא מלמדים אותנו להשתעמם – "שיעמום הוא בחירה"

החיים שלנו ממולאים בתוכן.
מגיל הינקות, שאנחנו המבוגרים סובבים סביב התינוק, מרגישים צורך למלא כל שנייה ושנייה בשעשוע ומשחק.

בגיל בית הספר 8:00-14:00 (תוכן שרובו משעמם וברובו לא ישמש אותם בחיים).

אחר הצהריים, הזמן הפנוי, מתמלא בחוגים, שיעורי בית, משימות.

מה שמפחיד בזה, שהתחזיות, לגבי העתיד של הילדים האלה, שיהיו להם המון שעות פנאי, ללא מקומות עבודה (שהולכת ונעלמת מחיינו), והם לא ידעו למלא את שעות הפנאי האלה בתוכן, כי הם לא למדו להשתעמם, ולהעסיק את עצמם, תמיד דאגו לזה.

סיון מלמדת את עצמה להכין פרחי ג'לי

כתוצאה, אנחנו רואים כבר היום, דור שהוא דיכאוני יותר, מבודד, תלוי בהרבה שעות מסך (כי זאת האלטרנטיבה הקלה להפיג שיעמום).

את השיעמום, וחוסר הידיעה איך להעסיק את עצמינו, פוגשים בעוצמות גדולות, עם היציאה לפנסיה.
כיוון שהעיסוק במקצוע, הגדיר את האדם, ואנשים הורגלו להיות בלוח זמנים צפוף למשך שנים.