גלית קידר

פוסט זה הוא חלק מבלוג הופ – 4 בלוגריות (איזה כייף) – שהכינו לכם בלוג הופ בנושא – חזרה ללימודים.הפוסט שלי – הכנת יומן שנתי

יקב אלכסנדר – שנייה לפני שאני מתחילה, אשתף אתכם באמנת בלוגר שלי: כל מוצר שמגיע לשולחני, מגיע מבחירה שלי.אני יוצרת את הקשר הראשוני. כל אתר

השנה 1991 (המאה הקודמת) – הטיול הראשון שלי  – לבד – האי סנטוריני יוון.אני, עצמי, טברנה ביתית, נוף הורס, שמש, ים, בתים לבנים לבנים  –

הרעב תקף אותנו, אחרי שחייה בימי המעיין הקרים של עין מודע וסיור בוקר בגן היפני בקיבוץ חפצי-בה.חיפשנו מקום, קרוב, לא יקר, טעים ויספק את הצרכים של

עין מודע הוא אחד מהרבה מעיינות הנובעים באזור עמק בית שאן, שנודע בכינויו עמק המעיינות.בשנתיים האחרונות עברו הרבה מהמעיינות באזור שיפוץ כללי וסידור, והכייף הגדול

הגן היפני בקיבוץ חפצי – בה התרבות היפנית תמיד סקרנה אותי.השקט, הסדר המופתי, המנהגים, החשיבה השונה לחלוטין מהתרבות המערבית.יש לי חלום כזה לנסוע ליפן, ולנסות

אני מכורה למשחקי קופסא. לשמחתי, גם שאר בני המשפחה קיבלו את גן ההתמכרות ממני.ברחבי הסלון שלנו, תמיד תוכלו למצוא מליון משחקי פזורים, וכל פעם משהו

יומן תכנון – זהירות פוסט ויראלי, מדבק בטירוףףףףאת עולם הפלאנרים גיליתי ממש לא מזמן. אני חולה במחלה אולי חצי שנה.בעולם יש ותיקות ממני, שחולות במחלה

נחל חדרה – ממש מתחת לארובות תחנת הכח – אורות רבין, למעשה בזכות הקמת התחנה, הוקם פארק נחל חדרה.עד שנת 1982, שנת הקמת התחנה, היה

עציצי סקולנטיים מניטורים – זה נראה שממש אי אפשר להתחמק מהם.לעצב אותם בעציץ ביחיד, לערבב כמה ביחד, כדוריים, בצינצנות – לוח פינטרסט שלי בנושא סקולנטייםעל חנות ובלוג

ככה יוצא.פתחתי את הבלוג כדי לספר על החודש הזה.החלטה שלקחתי לפני 3 שנים, כל חודש ללמוד משהו חדש.ככה יוצא, שאיך שהוא כל חודש אני מפספסת,

עין תינה הוא מסלול שופע מים וירוק שמתאים לכל המשפחה.מסלול קצר, אבל עם עליה קצרה וקשה על סלעי הבזלת חלקים, בתוך שטף המים הזורמים, ושפע

סיפרתי לכן בפוסט הקודם, שיש רגעים שאני צריכה השראה, חיזוקים לעצמי. רגעים כאלה שנראה שהכל מעונן. אחד הדברים שאני מאוד אוהבת  בשנה האחרונה, להכין כרטיסים

שמורת טבע נחל תנינים – של רשות הטבע והגנים. טיול בקטנה לכל המשפחה. אני אוהבת לטייל, ובמשך השנים הזנחתי את תחביב זה. בגלגול הקודם שלי,

כשאני מספרת על השלוש שנים האחרונות בחיים שלי, וכשאני מספרת על הבלוג – אחת השאלות הראשונות שעולות – מאיפה ההשראה?אז כן, לפעמים קשה, ולפעמים אני

שיעמום הוא בחירה – פוסט האודות שלי, כמוני, מפוצל כזה. קצת על האג'נדה שלי, על שיעמום ועל בחירה. איך מתוך האפשרות להשתעמם יוצאים דברים נהדרים.