סדנת קליעת כובע מקני סוף – אתגר כל חודש ללמוד משהו חדש

ככה יוצא.
פתחתי את הבלוג כדי לספר על החודש הזה.
החלטה שלקחתי לפני 3 שנים, כל חודש ללמוד משהו חדש.
ככה יוצא, שאיך שהוא כל חודש אני מפספסת, וכותבת על דברים אחרים, מעניינים, שקורים מסביבי.
החודש הזה, החלטתי לתפוס את עצמי בזמן, לכתוב על  – מה אני לומדת החודש הזה – קליעהת כובע מקני סוף.
(אני רק אגלה לכן/ם שכדאי להגיע לסוף הפוסט, יש שם שאלה שאולי תעניין אתכן/ם) קליעה בחומרים שונים

בתקופה האחרונה, התמקדתי בעשייה, בכל הדברים שלמדתי בשלוש שנים האחרונות, ולא עלה לי שום רעיון, שהלהיב אותי. שום תחום ענין לא ריגש אותי מספיק.  על שולחני, מונחים המון נושאים ללמידה, אבל אם אין את החיבור והדרייב, אני לא מאיצה בעצמי. כל דבר בזמנו.  הבלוג שלי מאייש אותי ואני כבר הרבה זמן מנסה ללמוד דברים בקשר אליו (עיצוב, צבעים, פרינטייבלס, קיצורים למניהם, ועוד ועוד) כדי להשתפר, אבל זה לא בא לי בגוד וויב, לכן הנחתי את הלימוד הזה כרגע בצד.

היאוש השתלט. מצד אחד המון מה ללמוד, מצד שני זה לא בא בטוב כרגע, המח לא פנוי למחשבות, ומתעסק רק במחשבות על פיתוח הבלוג – וזה לא משאיר מקום ללמידה חדשה.
ואז הזוגי ההפתיע אותי עם מחשבה מקורית שממש נדלקתי עליה, וביחד התחלנו לחפש מקור ללימוד – קליעה בחומרים שונים, עם דגש על קליעת כובע מקני סוף.
כמו כל התחלה, חיפשתי מקום להתחיל, וחיפוש קצר הביא אותי לבלוג הנפלא של זיוה רענן – שמתי לב – שבו היא כותבת על מסורות מתחדשות בארץ – היא סוקרת בפוסט את מגוון החומרים שאיתם משתמשים לקליעה. שיטוט נוסף בבלוג שלה, הביא אותי לפוסט על טיול נפלא שהיא עשתה עם חברה, לאזור פרובנס שבצרפת שבו מידי שנה יש פסטיבל קולעי סלים בכפר ולברג בסוף הפוסט, היא נותנת המלצה על פסטיבל הקולעים – בחוות התבלינים שהתקיים בחג שבועות.  החלטנו שנוסעים.

פסטיבל הקליעה – בחוות התבלינים

קמנו בשבת, מוקדם בבוקר (לא בשיגרה שלנו בדר"כ), ארזנו את גמד הבית איתנו (הגדולות כבר לא רוצות את השטויות שלנו), ונסענו לפסטיבל.
 הסתובבנו בין הקולעות.

חלק מהחומרים היו מוכרים לנו.
ככה זה שלומדים בבית ספר דמוקרטי, ואחד השיעורים  חביבים, הוא קליעת סלים.
המוצרים המיוחדים כולם עשויים מנצרים. מופלא….

 עם המון המון דברים מדהימים שקולעים  מנצרים ומכל מיני חומרים שונים

עפתי לגמרי על המובייל המהמם הזה  

שלמות

בין כל הנשים בקולעות בפינה בקצה ישב בעז שמיד משך את תשומת ליבנו

שקולע מחומרים הכי זמינים שיש, לצאת החוצה ולמצוא ממה אפשרי להכין את הסל הבא.
פה הוא קולע מענף של ציפור גן עדן – שאותו הוא גוזם ומייבש מפצל מנקה וקולע לסל.

מנסים לקלוע לסל

התיישבנו ליד גיגית המים, קיבלנו ערמה של ענפים והתחלנו לעבוד.  

תהליך מאוד קשה
פיצול כל ענף, ניקוי יסודי של ליבת הענף
גיזום לאורך הרצוי, ואז מתחילה העבודה הקשה באמת,
שתי וערב, שילוב מדוייק של ענף בענף, זה מה שיצור את הסל הקטנן הסופי.

את הסל לא סיימנו. התייאשנו באמצע – טוב נו מותר לנו אנחנו רק מתחילים, היה לנו חם מידי (זקנים שכאלה), ולא היה לנו נוח לשבת על הריצפה (זקנים כבר אמרתי).
אבל כן התלהבנו, מאוד, החלטנו שממשיכים.
סבב טלפונים קצר, בירורים ועוד קצת, ומצאנו סדנא כלבבינו – קליעת כובע מסוף.
שישי, בוקר, הגענו למקום קסום – "דרך הגינון" של איילה וייס – לסדנת קליעת כובעים  מסוף של נועה שכטר – הסדנא מחולקת לשני חלקים שני מפגשים- המגבעת חלק ראשון מפגש אחד והטיטורה חלק שני מפגש נוסף.

סדנת קליעת כובע מקני סוף

צחוקים, כשמודדים את העציצים שישמשו אותנו לבניית הכובע
שימו ? – לכיבוד (רעבים לא היינו)

הסבר קצר של נועה והתחלת העבודה

מצאנו לנו פינה זוגית שקטה, והתחלנו לעבוד בקצב על השלב הראשון  

בכל שלב ושלב עצרנו לקבל הסברים והדרכה מה לעשות

איזו פינה קסומה, נכון?!

נועה מדגימה את יצירת המגבעת של הכובע

הפינה של דור ודניאל, מתמודדים עם הקליעה  

גבי במדידות

  אני מודדת את ההכובע החדש שלי    

כך הסתיים השלב הראשון של סדנא.
אני מחכה בקוצר רוח לחלק השני, מבטיחה לעדכן אתכם ולהראות לכם את התוצר הסופי. והבטחתי לכן/ם שאלה – אני מנסה לארגן סדנא של נועה, פה אצלי במרכז, כדאי שלא נצטרך כולנו לנסוע כל כך רחוק מה אתן/ם אומרות/ים?
ספרו לי פה למטה, בתגובות מי בא/ה לסדנא 

בהמון אהבה  גלית קצת עלי ואיזה עוד דברים כבר למדתי תוכלי לקרוא פה בפוסט הזה – השראה

וגם את התיק הזה למדתי לתפור לבד, רוצה השראה, מוזמנת להציץ פה – תיק