אני ועצמי

שקית יוניקורן הודות לחג פורים הוא החג אהוב עלי. אני חוגגת אותו בכל דרך אפשרית, מתפירת והכנת התחפושות, הכנת אוזני ההמן והתוספות למשלוח המנות, ובנוסף

שתי תמונות של סבא. שתיים ודי. ילדה קטנה, אולי בת 4, דומה מאוד לי באותו גיל.מאחור כתוב –  מיידלה שלי  – באידיש ומספר. השואה שלי

אחרי שעות רבות של נסיעה בהרים הגבוהים, השלג כבר כמעט נמס ומסביב הכל כבר היה כמעט ירוק.מד הדלק הראה רק פס אחד אחרון בג'יפ שלנו.

המנוף – סיפור קצר על מנוף ומזל. זיכרון –  זאת היייתה המשימה בסדנת הכתיבה שבה אני משתתפת. סדנת כתיבה, אני?! סיפור קצר, אני?! כל מי

סדנת כתיבה – סיפור קצר – השם שלי ב – 28 ליוני, שיניתי את תמונת הפרופיל שלי בפייסבוק. ההורים שלי בני ה- 70+, בדיוק החליטו,

אהבה עצמית – פוסט קהילתי במסגרת שת"פ ראשון בקהילת בלוגרים ישראל.הכבוד הוא לפתוח את הבלוג הופ של קבוצת  – בלוגרים ישראלים: תמיכה, שת"פ, מוטיבציה .בבלוג הופ

הפוסט מחשבות על בלוג – הדברים שהייתי שמחה לדעת לפני נולד בעיקבות חודש של הרבה מחשבו שעובר עלי.הבלוג ואני, יושבים יחד, וחושבים על "יחסינו לאן".

כרית חימום ליום קר.פוסט ראשון לשנת 2018.כרית חימום ליום קר – קר בחוץ חם בלב, והחורף הגיע והוא בשיאו.קר בחוץ, ופה בלב חם.פוסט ארוך קצת

שרינקי דינקי – זה ישב על המדף וחיכה כל כך הרבה זמן בשקט בחושך.הרעיונות התרוצצו בראש, וכל פעם, כמעט וניגשתי.כל פעם מששתי, שניתי מיקום שיהיה

פוסט זה הוא חלק מבלוג הופ – 4 בלוגריות (איזה כייף) – שהכינו לכם בלוג הופ בנושא – חזרה ללימודים.הפוסט שלי – הכנת יומן שנתי

השנה 1991 (המאה הקודמת) – הטיול הראשון שלי  – לבד – האי סנטוריני יוון.אני, עצמי, טברנה ביתית, נוף הורס, שמש, ים, בתים לבנים לבנים  –

יומן תכנון – זהירות פוסט ויראלי, מדבק בטירוףףףףאת עולם הפלאנרים גיליתי ממש לא מזמן. אני חולה במחלה אולי חצי שנה.בעולם יש ותיקות ממני, שחולות במחלה

עציצי סקולנטיים מניטורים – זה נראה שממש אי אפשר להתחמק מהם.לעצב אותם בעציץ ביחיד, לערבב כמה ביחד, כדוריים, בצינצנות – לוח פינטרסט שלי בנושא סקולנטייםעל חנות ובלוג

כשאני מספרת על השלוש שנים האחרונות בחיים שלי, וכשאני מספרת על הבלוג – אחת השאלות הראשונות שעולות – מאיפה ההשראה?אז כן, לפעמים קשה, ולפעמים אני

שיעמום הוא בחירה – פוסט האודות שלי, כמוני, מפוצל כזה. קצת על האג'נדה שלי, על שיעמום ועל בחירה. איך מתוך האפשרות להשתעמם יוצאים דברים נהדרים.