קאבלה קצת כמו פיליון (כתבה ופרטים יעלו בקרוב), תפסה אותנו קצת לא מוכנים.
שיטוט ברחבי המרשתת, לא הוליד הרבה מידע עליה.
אכן, על פניו, זאת נראית עיירת חוף משועממת, כזאת שעוברים בה מפה לשם.
עד שנכנסים אליה, מגלים את יופייה והיסטוריה המיוחדות בשל מיקומה האסטרטגי.
בשנה האחרונה, כתבנו על הרבה מאוד מקומות בארץ,
שנדמה שאין יותר מידי מה לעשות בהם, והן רק נקודות מעבר,
עד שחוקרים אותם באמת.
כך נדמתה לנו קאבלה.

קאבלה היא עיר הנמל הרשמית של מקדוניה היוונית.
בגלל היותה מרכז חשוב ואסטרטגי, הרבים ראו בה כמוקד שליטה על האזור.
עיר שהחליפה הרבה מאוד ידיים, בגלל היותה מרכז אסטרטגי חשוב,
רומאים, ביזנטיים, עות'מנים, בולגרים, תורכים, כולם שלטו בה,
מי לתקופות קצרות ומי לארוכות יותר.
כתוצאה העיר עשירה בהיסטוריה מיוחדת שנבנתה החל מהמאה ה- 7 לפני הספירה ועד ימינו.
קאבלה – איך מגיעים
לקאבלה אין טיסות ישירות מישראל, למרות שקיים שדה תעופה קרוב.
שדה התעופה הקרוב יותר לטיסות מישראל הוא של העיר סלוניקי.
כשאתם מתכננים להגיע לקאבלה, קחו לכם יומיים בסלוניקי (כתבה בקרוב),
ומשם נסיעה של שעתיים תביא אתכם לקאבלה.
אנחנו שכרנו רכב דרך חברת POTOS –
יום וחצי בעיר בהחלט יספיקו.
ועם הרכב גם המשכנו הלאה לאי תאסוס
(POTOS היא החברה יחידה שמאשרת עליה עם רכב למעבורת).
קאבלה קצת היסטוריה ומידע
העיר קאבלה שוכנת על מורדות הר סימבולו. זהו למעשה חצי אי.
הבתים המיוחדים נושקים לקו המים ומתפסים
מלמטה עד לפסגה, שם יושב מבצר פאנגיה.
העיר הוקמה בסוף המאה ה – 7 לפני הספירה, באזור עשיר במחצבי זהב וכסף,
וכנקודת מעבר של דרך המסחר המרכזית ויה אגניטיה.
בין אילו שניצלו את המשאבים הללו, היה המלך פיליפ השני,
אביו של אלכסנדר הגדול
(אלכסנדר מוקדון. שדה התעופה של קאבלה נקרא על שמו).
כשתתפסו במעלה ההר, לכיוון החלק העתיק, אזור פאנגיה (panagia), שימו לב
לבתים ולחומות שהשתמרו יפה ולמרצפות העתיקות.
העיר ממוקמת על הנתיב העתיק של ויה Egnatia – שהייתה הציר המרכזי
של הצבא הרומי, מה הפך את עיר למרכז רומאי חשוב,
והביא לשגשוג כלכלי של העיר,
בין השנים 200 לפני הספירה ל 42 לספירה.
כיום זהו הכביש הראשי שעובר לאורך כל יוון.
התחלת בניית חומות העיר החלה כנראה במאה ה- 7 לפני הספירה.
הקטע הגדול ביותר בחומה מתוארך לשנים 1520 – 1536,
והן מיוחסות ללסולימאן הגדול, שקיבל את העיר הרוסה לחלוטין ושיקם אותה.
המבצר או הטירה – האקרופוליס של קאבלה
האקופוליס של קאבלה יושב בפסגת פנגאיה.
הוא נבנה על ידי הביזנטים, נהרס כמעט לחלוטין
בשנת 1391, בשרפה גדולה שפרצה בעיר.
המבצר שוקם במאה ה- 15 לספירה, ומטרתו הייתה להגן על תוואי הדרך של הויה אגנטיה.
המבנה כולו בנוי מגושי גרניט מקומיים
(כשאתם מטפסים שימו לב לקירות לאורך כל העלייה).
המבצר, מחולק לשני חלקיים הפנימי והחיצוני,
כשהחלק הפנימי היה זה שהגן על החיים בו.
כיום, ניתן לראות את: המגדל המרכזי, מתחם בו ייצרו את אבק השרפה,
מגורי השומרים, בור המים הגדול.
במרכז המתחם יש אפיתאטרון הפתוח לאירועי
תרבות ובית קפה למבקרים.
בואו נדבר תכלס
אתר למגדל – לחצו פה
כתובת – 18 Isidorou St, 65201 Kavala
שעות פתיחה –
מאי עד 30 לספטמבר – 08:00 – 21:00
אוקטובר – 08:00 – 17:00
נובמבר עד סוף מרץ – 08:00 – 16:00
אפריל – 08:00 – 20:00
הכניסה לאתר כרוכה בתשלום, יש לבדוק באתר את המחירים.
טיפ – אל תפספסו את העלייה לראש המגדל, הנוף משם מרהיב.
קאבלה התקופה העותמנית
העותמנים שלטו באזור ובעיר מעל ל 600 שנים, עד שנת 1914.
בתקופה זו, הם בנו, חיזקו והגדילו את המבצר סביב לעיר,
שנשרף כמה שנים לפני כן בשרפה גדולה ובנו מספר מבנים מפוארים
כמו האימרט (Imaret) ואמת המים קמראס
(Kamares aqueduct), מבנה מדהים שמספק מים לעיר, שנבנה בהוראת סולימאן הגדול
(כן כן אותו אחד שבנה את חומות ירושלים).
ביתו של מוחמד עלי פשה – Mohammed Ali pasa
נער אלבני שנולד בקאבלה למשפחה מוסלמית.
אביו היה סוחר טבק, שנפטר כשעלי היה נער מתבגר.
דודו, אח אימו, שהיה מפקד בכיר בצבא, לקח אותו תחת חסותו,
ומינה אותו כגובה מיסים, כך החלה דרכו הצבאית.
בעקבות הצלחתו בתפקיד, נשלח להילחם במצרים
נגד נפוליאון.
במצרים הוא זכה לתמיכת רבים, בשנת 1805 הפך להיות המושל מצרים.
בפתח מקום מגוריו של מוחמד עלי פאשה, עומד הפסל המפורסם שפיסל קונסטנטינוס דימיוריאדיס.
מוחמד עלי יושב על סוסו האצילי, כשחרבו בנדנה, והוא במסע חזרה לביתו לנוח.
פסל דומה נמצא במצרים, בו נראה מוחמד מניף את חרבו מעל לראשו כהבעת תהילה וניצחון.
ביתו של מוחמד עלי פאשה, הוא דוגמא אופיינית למבנים העות'מאנים מהמאה ה – 18 ביוון.
בבית תוכלו לראות את הסמלאק,
שהוא מגורי הגברים, את החדר הפרטי של הפאשה ואת אזור קבלת האורחים.
בחלק השני, נמצא ההרמון בו נמצאים מגורי הנשים, החמאם.
בואו נדבר תכלס
לאתר של המוזאון – לחצו כאן
שעות פתיחה ימים – ראשון, שני, חמישי, שישי
ושבת – 10:00 – 14:00.
הכניסה כרוכה בתשלום – יש לבדוק מחיר באתר.
האימרט – מלון אימרט
בתחילת המאה ה – 19, בנה מוחמד עלי פאשה את האימרט של קאבלה.
מוסד דתי, חינוכי בשילוב עם תמיכה ומוסדות צדקה לתושבי העיר.
האימרט היה מרכז גיבוש וצמיחה ופיתוח התרבות המוסלמית.
המבנה הוא דוגמא קלאסית לארכיטקטורה
האיסלמית, ואחד המבנים ששרדו כמעט ללא פגע.
באימרט היו שתי מדרסות (בתי ספר), שני דרשאן(חדרי תפילה גדולים),
מקטאב (בית ספר יסודי לבנים) ואימרט
(מטבח תמחוי ובית לעניים ללא הבדל דת).
בשת 1922 שימשו חללי האימרט כשיכון פליטים.
לאחר מכן, הוזנח לשים רבות.
בשנת 2001 נתנה מצרים את המבנה לייזם פרטי, שהסב אותו למוזאון ולמלון יוקרה.
בואו נדבר תכלס
אתר של מלון אימרט – לחצו פה
טלפון ליצירת קשר וברורים – 302510620151+
מייל – info@imaret.gr
למלון אימרט יש סיורים מודרכים של כשעה וחצי,
הסיורים יוצאים בהזמנה מראש
(אם אתם לא ישנים שם בקשו במלון שלכם לתאם לכם ביקור)
הביקור הוא בעלות כספית של 8 יורו (נכון לכתיבת הכתבה).
אמת המים קמראס
אמת המים של העיר נבנתה בתחילת המאה ה – 16
בין השנים 1520 – 1530.
בתקופה זו, בוצעו עבודות תשתית רבות בעיר , זאת עקב השרפה הגדולה
והחורבן שהיא הותירה אחריה.
אז העיר הייתה בעצם חצי אי צחיח, וישבה על גבעה באמצע הים.
אורך הקשתות הוא 270 מטרים, והגובה המירבי הוא 25 מטרים.
המים מגיעים לתעלות משלושה נחלים.
נתיב מים זה פעל עד לעשורים המוקדים של המאה
ה – 20.
כיום מהוויה אמת המים, נקודת ציון מרכזית בעיר.
לינה בקאבלה – Airotel Galaxy
מלון היראוטל, נמצא 150 מטרים ממרכז העיר, ובמרחק הליכה מהעיר העתיקה.
הוא שוכן ממש על הקו המים (ליד המזח), ויש לו רופטופ עם נוף מרהיב.
המלון הוא מלון 3 כוכבים, המיועד לזוגות ומשפחות.
ארוחת הבוקר במלון יותר ממצוינת וכך גם ארוחת הצהרים.
טיפ – אל תפספסו את שעות הזריחה והשקיעה מגג המלון.
בואו נדבר תכלס
לאתר של המלון – לחצו כאן
כתובת – El. Venizelou Str. Kavala
פייסבוק – לחצו פה
טלפון להזמנות וברורים – 302510224812+
רוצים לקרוא עוד על קאבלה – שילה בורון כתבה
פוסט מעולה אצלה בבלוג.
תמצאו שם הרבה דברים שאנחנו לא הספקנו
לעשות, כמו לראות את המגדלאור של קאבלה בלילה.
לפוסט אצל שילה – לחצו כאן
מקאבלה, מומלץ מאוד להמשיך לכיוון האי תאסוס
את כל הפרטים, איך מגיעים ומה עושים בתאסוס תוכלו לקרוא בכתבת ההמשך – לחצו פה
