העיר העתיקה בירושלים – יום טיול

תוך כדי עליה לירושלים, נתנו העננים מחזה מרהיב, כזה שמעולם לא זכיתי לראות.
הם שייטו בשמים במהירות מטורפת, מסמנים לנו על הקור והרוח הצפויים.
הוויז סימן פקק עצום, שאחר כך התברר כנחל שורק שעלה על גדותיו וכיסה חלק נכבד מהכביש.
למזלינו ראינו את זה מספיק מוקדם, לבחור בדרך חלופית.
את הרכב החנינו בחניון ממילא, שהחניה שם זולה משמעותית מחניון קרתא ודרך קניון ממילא צעדנו לעבר העיר העתיקה של ירושלים – Old Jerusalem – לשער יפו.

שימו לב, בסוף הכתבה יחכה לכם קוד קופון למשחק בריחה בעיר ירושלים, שמדפסים ומשחקים על הספה בבית.

אין לכם זמן לקרוא עכשיו, רוצים לשמור – הכנתי עבורכם תמונה לנעוץ בפינטרסט

העיר העתיקה

לפיני שניר יש דיי ג'וב שהוא מאוד אוהב (תאמינו לי פגשתי את הבוס שלו) בהייטק.
לפני 15 שנים התאהב פיני בעולם הצילום, ומאז לצד הדיי ג'וב הוא מתמחה בצילום רקדנים, אירועים מיוחדים וצילומי רחוב.
את הצילום הוא ממש הפך למקצועי בשנה האחרונה הוא מלמד צילום בסדנת צילום ברחבי העיר העתיקה – ירושלים – גם צילום וגם סיור.
יצאתי ליום סיור וצילומים, באחד הימים הכי קרים וגשומים וזה היה שווה כל רגע.

השוק

את הסדנה התחלנו בשער יפו, שנמצא למרגלות מגדל דוד.
משם נכנסו הישר להמולת השוק.
סוחרים שמסדרים את הסחורה, גורפים את המים שהצטברו על המרצפות העתיקות, מעשנים את הסיגריה הראשונה של היום, שנייה לפני שהבלאגן מתחיל.
פיני, מכניס אותנו לאחת החנויות – חנות בדים מכל העולם.
מסוג המקומות שרק מביני עניין ומנוסים בשטח ידעו להיכנס לשם.

בילבל אבו כף הבעלים של החנות – מקבל את פנינו בחיוך ענק, שעושה חשק לשלוף את הטלפון ולצלם אותו מכל הזוויות האפשריות.
בחנות אבו כף, מחזיק בדים מרהיבים ביופיים מכל העולם, במחירים שרק אפשר לדמיין על הבדים המהממים אלה.
כחובבת תפירה ובדים, אני עומדת בהלם מול השפע ולא מאמינה שאני מלטפת בד בשיווי 500$ למטר ובו שזורים לכל אורכו חוטי זהב ……….
הסברים על משחקים של אור וצל, זוויות צילום אפשריות ואנחנו יוצאים להמשיך בדרך לכיוון כנסיית הקבר, לא בלי שאבו כף עוד מפציר בנו להישאר לקפה טוב.

כנסיית הקבר

אנחנו ממשיכים דרך סימטאות השוק לכיוון כנסיית הקבר.

תאריך תחילת בניית כנסיית הקבר הוא בשנת 326 ובניתה נמשכה כ- 10 שנים.
הכנסייה נבנתה על מקום בו משערים שישו נצלב, נקבר וקם לתחייה.
זוהי אחת הכנסיות החשובות והקדושות שיש בנצרות.
את הכנסייה בנה הקיסר הרומי קונסטנטינוס, על פי הידע שמסרה לו אימו הלנה, ששם היא מצאה את הצלב האמיתי שעליו נצלב ישו.
הכנסיה נמצאת בקצה נתיב היסורים – ה"ויה דלורוזה" שבה עבר ישו כשהוא נושא את הצלב על גבו,
זה מסלול עלייה לרגל לכל הציילינים בעולם.

מבחנתי כנסיית הקבר, היא אחד המקומות הכי מסקרנים שהייתי בהם.
ללא ספק מבחינת "תפאורה" לצילום, זה המקום הכי מושלם שיש.
גם מבחינה היסטורית, אריכאולוגית, אומנותית ודתית זה אחד המקומות הכי חזקים שראיתי וחוותי.
המלצה חמה, אם בכוונתכם להגיע לכנסיית הקבר, תקראו עליה ככל יכולתכם, תגיעו עם סיכום קצר.
בכל מקום מתחבאים פה אוצרות מיוחדים, שעל רובם אפשר למצוא הסבר.

מה צילמתי – כנסיית הקבר

האדיקולה –
קבר ישו, נבנה והוקם בשנת 1810 על ידי היוונים האורתודקסים, לאחר שהקודמת נשרפה בשריפה שפרצה בכנסיה.
במרכז האדיקולה נמצאת אבן הגולל שסתמה את מערת הקבר של ישו.
משני צידי הקפלה יש שני פתחים עגולים שנועדו להוצאת האש הקדושה לכיוון הציבור בשבת האור של חג הפסחא (החלון הצפוני בתמונות).
לרוב יש תור מאוד ארוך לארדיקולה, ובנתיים כל ניסיון שלי להכנס לשם נגמר במתנה של למעלה משעה, שבסופה ויתרתי על הרעיון.

מזבח הצליבה –
המקום בו הועמד הצלב של ישו, התחנה ה- 12 ב"ויה דלורוזה".
מתחת לשולחן נמצאת דיסקית כסף, שבמרכזה יש מגרעת המסמלת את המקום המדוייק שבו עמד הצלב עליו נצלב ישו.
הצליינים מתכופפים מתחת לשולחן השיש על מנת לגעת בסלע הגולגולתא.

קפלת הלנה הקדושה –
הקפלה נקראת על שם הלנה אימו של הקיסר קונסטנטינוס, אשר מצאה את הצלב המקורי, ממש בחדר מתחת לקפלה שלה.
את הפסיפס המרהיב יצרה אומנית ישראלית בשם חוה יופה.
כדי להציץ לכיוון התיקרה לראות את הציורים המרהבים שמצוירים שם.

הקפלה הפרטית של המסדר הפרנציסקני – בתוך חלל מן התקופה הצלבנית.
במבואה לקפלה נמצאת עליה לשתי קומות סגורות לציבור בהן נמצאים תאי מגורים לנזירים.
כשנכנסתי ביקשתי רשות, והכומר חיות הסורי, נתן לנו להיכנס ולהציץ הצצה קטנה לחיים שמאחורי הקלעים של הנזרים.
הוא אירח אותנו תוך כדי שיחה על ישו, על אמונה, הניצוץ האלוהי ועל אהבת אדם.
שיחה מסקרנת ומיוחדת.
כשאתם שם, אל תתבישו, אם הדלת פתוחה כנסו ובקשו יפה להסתכל, זה מעניין לא פחות ממה שקורה בפרונט.

הכנסיה האתיופית

מימין לכניסה הגדולה יש דלת קטנה שמובילה לתוך הכנסיה האתיופית.
לעומת הפאר העצום שהרגע עזבנו, הכנסיה האתיופית מאוד ענייה.
בכנסיה נמצאת תמונה של מלכת שבא מגיעה לבקר את המלך שלמה.
למלכת שבא ולשלמה המלך היה בן בשם מנליק הראשון שנחשב למייסד השושלת המלכותית האתיופית.
מהכנסיה האתיופית, ניתן לצאת לגג, שאפשר לראות את הדום של הכנסיית הקבר
ואת העץ הזית שעל פי האמונה היה העץ שבו נתפסו קרניו של אייל בזמן עקדת יעקב.

העיר העתיקה צילומי אווירה

כנסיית הפטראריכה הלטינית

מקום מושבו של הפטריאך, נציג הותיקן, הממונה מטעם האפיפיור על כל הקהילה הנוצרית קטולית בישראל, ברשות הפלסטינית, בירדן ובקפריסין.
זהו מבנה ענק ומאוד מעניין, שבו קבורים כל הפטריארכים הלטינים של ירושלים.
בניית הכנסיה החלה בשנת 1862 ונמשכה כ – 10 שנים.
רעידת האדמה בשנת 1927 פגעה במבנה קשות וכל החלונות הציבעוניים המיוחדים נהרסו.
בשנת 1984 עבר המבנה שיפוץ, וכל החלונות זכו בויטרז'ים מרהיבים ביופיים.

איפה אוכלים – העיר העתיקה

כל העיר העתיקה, מלאה בדוכני אוכל, ממתקיות וחומוסיות לאורך כל הדרך.
קחו בחשבון שהחומוס בירושלים שונה מהחומוס במרכז ויש לו טעם יותר חמוץ.
אז איפה אוכלים? – אנחנו הלכנו לאכול חומוס במסעדת אבו כאמל.
את המקום הזה גילה פיני שניר בזכות אפליקצה שנקראת " חומוס עכשיו" –
אפיליקציה עם חוכמת ההמונים, שתספר לכם איפה נמצאות כל החומוסיות בסביבה שלכם והציון שהן קיבלו.

בעקבות מגילת קומראן בירושלים – משחק בריחה ביתי – ROAD TRIP

"המשחק" "מתקיים" בעיר העתיקה בירושלים, על הדרך תלמדו על העיר עתיקה, על דתות וגם קצת היסטוריה.
אורך המשחק הוא כ – שעה, משלמים, נותנים פרטים והמשחק יגיע עד תיבת המייל שלכם, מוכן להדפסה.

לעוד חוויות ופוסטים על ירושלים, לחצו על התמונה