עין צור – רמת הנדיב – זכרון יעקב – טיול בקטנה

מכירים את המסלולים הקטנים האלה, שאף אחד לא טורח לספר לך שהם קיימים?
כמה פעמים יצא לכם לשמוע את השם רמת הנדיב?
ועל עין צור שמעתם? – נכון שלא?!

אחת הבקשות שלי לכבוד יום הולדת 48, הייתה לצאת לטייל ככל האפשר (כן במקום מתנה).
ככה יוצא שאנחנו משתדלים למצוא טיולים שהיו קצת קצרים, קרובים לבית, או מקסימום שעה, כאלה שגם הילדים ירצו לבוא איתנו כי הם לא ארוכים מידי.
קצת חקירות, חיפושים במרשתת( פפפחחח), אוסף שמועות מפה ומשם, והנה, פתאום מתגלים מקומות שנמצאים ממש פה מעבר לפינה, שמתאימים בול לעצלנים כמונו.

בדרך כלל נצא הזוגי ואני לסיור מקדים, נשלח שפע של צילומים לגוזלים  המתבגרים (שעדין ישנים במיטה).
כשהם קמים נקבל בווצאפ המשפחתי: "יא זה נראה מקסים" או "איפה אתם".
אז תצטרף השאלה שלה אנו מחכים "למה לא הערתם אותנו?" – ומפה הדרך קצרה לקבוע לעשות את המסלול בשבוע הבא באותה שעה ביחד.

יש לנו כבר שיגרה, מבורכת, שכל אחד תופס את המקום שלו ומתחבא מאחרים, כדי למנוע את ריביי ה"שנייה לפני טיול".
כל אחד עושה בדיוק את מה שנדרש ממנו, בניסיון לא לפגוש אף אחד שיפיל עליו משימה נוספת "שנייה לפני שיוצאים".
בשעה קבועה מראש כולנו נפגשים ליד הדלת ויוצאים, שמחים ומאושרים לכיוון האוטו שגם שם יש לנו תוכנית בידור איכותית.

אז מה עושים מחר? – הזוגי שאל אותי, לאחר שזכה ביום חופש לא מתוכנן מהעבודה.
עניתי ששמעתי יש איזה שהוא מקום ממש מתחת לרמת הנדיב, שהכניסה למסלול היא ליד בית ספר אורט.
עם הפרטים האלה, הכנו לנו סלסלת פיקניק קטנה (או יותר נכון תיק גב בלוי – אבל מותר לי קצת לדמיין), מוזיקה טובה לדרך,
ויצאנו לתור אחר המקום.

איך מגיעים: בוויז עין צור.
מחנים בחניה של בית הספר אורט. השביל מתחיל מצד שמאל לבית הספר, ומטפס למעלה לפי סימון שבילים של שביל ישראל – לבן כחול כתום, ובהמשך לפני הסימון הכחול.
אפשרות נוספת להגיע למסלול היא דרך רמת הנדיב, בשביל כורכר שיוצא מזרחית לחנייה, חפשו את החץ הכחול.

עין צור

10,000 שנים ויותר, שכבות שכבות של התיישבות עוד מהתקופה הפרהיסטורית.
תקופת הברזל, התקופה הפרסית, התקופה ההלנסית רומית, התקופה העותומנית.
אזור סמוך למקור מים וכר פורה של חקלאות.

המסלול כולל כמה תחנות, והוא מעגלי.
אורכו כ- שעתיים, ליד כל תחנה יש מיספור ולוח הסבר על מה יש בתחנה.
קחו בחשבון, שממש כייף באזור הנביעה, ויתכן שזה יקח לכם שם קצת זמן.
רצוי להביא בגדי – ים ניתן להיכנס למים.

מעיין הנביעה נוצל על ידי הרומאים, ולידו הוקם בית מרחץ רומאי.
בבית המרחץ אפשר להבחין בשלושת החדרים: הקר, הפושר והחדר החם.
המעבר בין החדרים אפשר לגוף להתרגל לחום בהדרגה.
שימור המבנה ממש מאפשר לראות היטב, את המקום ממנו הכניסו עצים וכיצד אלה חיממו את החדר החם.

משם ממשיך המסלול לכיוון מעיין הנביעה, סגור לקהל, מכיוון שהשחיתו אותו.
כאשר נמצא המעיין נמצאו שם מטבעות עתיקות, שהעידו כי זה היה מקום שבו ניתן לבקש משאלות.
והמעיין הביא מזל. יש האומרים כי הוא עוזר לנשים להיכנס להריון.

מחוץ למעיין תוכלו למצוא מספר בריכות, שלרוב אפשר למוצא אותן מלראות, ובהחלט אפשר לטבול בהן, המים מאוד נעימים במיוחד ביום חם.
ילדים קטנים, גם יכולים ללכת בתוך מתחת לקשתות המים.

משם השביל, בעלייה מתונה, עולה לכיוון המשך המסלול.
אנחנו וותרנו על המחצבות, כיוון שהיה שם טיול שנתי של מלא בתי ספר, והגענו רק עד לבית חורי.

בדרך יש את חירבת אום עלק, שגם עליה, הפעם וויתרנו, מחכים לסיור עם הילדים.

משם ירדנו חזרה למעיין, תוך כדי קטיפת סברסים מצידי השביל (שהיו טעימים ומתוקים).

מחכה ממש לראות אתכם עושים את המסלול.

ועוד משהו קטן.
ממש ברגעים האלה פתחתי קבוצה לבלוג.
קבוצה שמטרתה לשתף ביחד פעילות שהן חוויות לשעות הפנאי למשפחה ועם מתבגרים.
מזמינה אתכם להצטרף ולשתף – שיעמום הוא בחירה – חוויות לשעות הפנאי עם המשפחה – מחכה לראות אתכם.

ואם אתם כר בסביבה תוכלו לבדוק גם את הפוסט שכתבתי על זכרון יעקב, עם המלצות לסיור, אוכל וגלידות מדהימות – טיול בקטנה זכרון יעקב

גלית